מי יכול להיות קרוב לה'? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

פסחים סח ע"ב

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא?

אני מרגיש רחוק מה', הטבע שלי, והמידות שלי כל כך שפלים ונמוכים, שלא נראה לי שיהיה לי אי פעם סיכוי להתקרב לה'. האם יש לי סיכוי?

בסוגיה שלנו, מצהיר רב יוסף, שאם לא מתן תורה, מן הסתם הוא היה עוד רוכל בשוק: "כמה יוסף איכא בשוקא".

האמירה הזו על פניה נשמעת קצת מתנשאת, כאילו רב יוסף, עורך השוואה בינו כאדם מכובד וחשוב ובין אנשי השוק הנחותים. אפילו אם זה כך, האם ראוי להתבטא כך?

תשובה נפלאה לשאלה זו ובכלל זה הסבר נפלא לדבריו של רב יוסף, אומר בעל האגלי טל מסוכוטשוב (מובא בשם משמואל, שבועות תרע"ג), שמביע תמיהה על דבריו אלו של רב יוסף, שעל פניהם אינם עולים בקנה אחד עם העובדה שהוא היה אדם עניו (כפי שמציינת הגמרא בסיום מסכת סוטה).

אלא, הוא מסביר, צריך לקרוא את דבריו של רב יוסף באופן אחר.

דווקא בגלל שהוא חשב שמידותיו הטבעיות הן מידות נחותות, הוא אומר: אפילו לאדם כמוני, שמדותיו הן מהמדות הנחותות ביותר, הצליחה התורה להגיע. אפילו על אדם כמוני היא הצליחה להשפיע. ואם לא הייתה ניתנת התורה, הייתי ממשיך להיות במקום הטבעי לי – השוק.

ומדוע?

בגלל יום מתן תורה, שבו כל האורות האלוקיים הגבוהים, מצאו להם משכן דווקא בדברים הכי חומריים, כמו תפילין שנעשות מעור של בהמה, ממילא לכן דווקא בליבו של אדם שחש כי מדותיו אינן ראויות, שם איווה לו האור האלוקי לשכון.

אז האם מי שמרגיש שהוא רחוק מה' יכול להיות קרוב? התשובה ברורה – דווקא מי שמרגיש שהוא רחוק מה', יכול וצריך להיות קרוב!