סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

מאיפה נובעת שמחת אמת? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

פסחים עא ע"א


והיית אך שמח - לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה. אתה אומר לילי יום טוב האחרון, או אינו אלא לילי יום טוב הראשון? תלמוד לומר: אך - חלק.

מגיע חג הסוכות, ומצווים עליי להיות שמח. הבעיה היא שהטעם של המרירות על החטאים שהיה ביום כיפור עוד אצלי בפה, וקשה לי לעשות את השינוי. זה בסדר?

השפת אמת, אומר על בסיס הסוגיה שלנו, כי המילה "אך", שמופיעה בציווי "והיית אך שמח", היא מילה משמעותית בתשובה על השאלה הזו.

מחד, המילה אך בגימטריה היא 21, והדבר בעצם מלמד אותנו, שעשרים ואחד הימים שמראש השנה עד שמיני עצרת הן יחידה אחת.

זה לא שבראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור אנחנו רציניים ושבים בתשובה, ובסוכות ושמיני עצרת אנחנו עוברים למצב נפשי אחר, אלא שהרצינות של עשרת ימי תשובה, היא הבסיס לשמחה של סוכות.

משום שהרעיון של עשרת ימי תשובה הוא להציב לעצמנו גבולות, מה אנחנו בשום אופן לא נעשה, ובאילו גבולות גזרה נפעל, או כמו שזה נקרא בלשון חכמים "יראה".

ודווקא במקום שבו ישנה יראה, שמתווה לנו גבולות פעולה ברורים, שם נמצאת השמחה האמיתית.

זה גם מוביל לפירוש השני שיש במילה "אך", אותו לומד השפת אמת מתוך ציווי התורה על הגעלת כלים, שם היא אומרת "אך את הזהב" (במדבר לא, כב) ומסביר רש"י שהמילה אך מלמדת אותנו כי יש להסיר את החלודה לפני ההגעלה.

מכאן לומד השפת אמת כי המושג "אך", מלמד על העברת המקומות השליליים מאיתנו, ודווקא אחרי שעסקנו בהעברת המקומות הללו מאיתנו מגיעה השמחה.

לכן תולה הגמרא את הציווי "והיית אך", שכולל את כל עבודת חודש תשרי, מראש השנה עד הלילה האחרון - שמיני עצרת.

אז איך אפשר לעשות את השינוי? מסתבר שאם כנים אנחנו בעבודת עשרת ימי תשובה, אזי השמחה של סוכות תפרוץ כבר מאליה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר