טוב ולא טוב יחסי / רפי זברגר

פסחים ס ע''א-ע''ב 
 

הקדמה

אנו נכנסים לעובי הקורה של זבחים וקרבנות, ולומדים במשנה בדף נ''ט: סוגיות מקבילות לאלו שלמדנו במסכת זבחים.
לפני כן נקדים מספר הקדמות:
• בכל קרבן בהמה יש ארבע פעולות: שחיטה, קבלה (הדם במזרק), הולכה (הדם למזבח) וזריקת (הדם על המזבח).
• כל אחת מן הפעולות הנ''ל חייבות להיעשות לשם עבודת הקרבן הנקרב באותו זמן.
• אם עשה אחת מן העבודות שלא לשם הקרבן, באנו לחלוקה בין סוגי הקרבנות. ברוב הקרבנות מכשירים את הקרבן, אלא ''שלא עלו לבעלים לשם חובה'' וצריך להביא קרבן נוסף כדי לצאת ידי חובה. בקרבן פסח ובקרבן חטאת – הקרבן עצמו נפסל ואין להמשיך להקריבו.
הפסח ששחטו שלא לשמו וקבל והלך וזרק שלא לשמו.
אם עבודת השחיטה בוצעה שלא לשם קרבן פסח, אלא לשם קרבן שלמים אחר, וגם שלושת הפעולות הנוספות (קבלה, הולכה וזריקה) בוצעו שלא לשמן – פסול. (המשנה בסוף הרישא קובעת כי כל המקרים פוסלים את הקרבן)
או לשמו ושלא לשמו, או שלא לשמו ולשמו - פסול.
אם היו לכהן שתי מחשבות: בתחילה שלא לשם קרבן פסח (אלא לשם קרבן שלמין) ולאחר מכן לשם קרבן פסח, או להיפך: בתחילה לשם קרבן פסח, ולבסוף שלא לשם קרבן פסח – בכל שלושת המקרים במשנה הקרבן נפסל.
כיצד לשמו ושלא לשמו? לשם פסח ולשם שלמים. שלא לשמו ולשמו ?לשם שלמים ולשם פסח.
המשנה בסופה מגדירה מהי מחשבת ''לשמו'' ומהי מחשבת ''שלא לשמו''. אנו כבר הקדמנו והסברנו ברישא, כי מחשבה לשמה הינה לשם קרבן פסח, ומחשבה שלא לשמה – לשם קרבן שלמים אחר.
בתחילת הגמרא מסתפק רב פפא, האם שתי המחשבות לשמה ושלא לשמה (בשני הכיוונים: קודם לשמה ואחר כך לא לשמה, או להיפך) עוסקות בשתי עבודות שונות (מתוך הארבע עבודות) או שאף מדובר בעבודה אחת. הבעיה לא נפשטה ונשארה בשאלה. 
 

הנושא

נלמד בעיה נוספת בקשר לעבודת ''לשמה'' בקרבן פסח, המועלת בעמוד ב'. לצורך הבנת הבעיה נקדים מספר הקדמות:
• מחשבה לשם קרבן פסח (לשמה) מכשירה את הקרבן כאשר נעשית בזמנו (י''ד בניסן) אך פוסלת את הקרבן כאשר נקרבת שלא בזמנו (לפני י''ד בניסן).
• לעומת זאת מחשבה שלא לשמה (אלא לשם קרבן שלמים) דינה הפוך: אם נעשית בקרבן פסח הקרב בזמנו, הרי שפסלה את הקרבן, אך אם נעשית שלא בזמנה, כלומר חשב השוחט לשם קרבן שלמים, כאשר שחט של בזמנה (למרות שהקרבן היה מיועד לשם פסח) הרי שמחשבה זו כשירה ואינה פוסלת את הקרבן (מלהיות קרבן שלמים).
איבעיא להו: פסח ששחטו בשאר ימות השנה לשמו ושלא לשמו, מהו?
אם חשבו שתי מחשבות בקרבן פסח הנשחט שלא בזמנו: בתחילה חשבו לשם פסח, ולאחר מכן חשבו לשם שלמים.
מי אתי שלא לשמו, ומפיק ליה מידי לשמו ומכשיר ליה, או לא?
שואלת הגמרא: האם המחשבה השניה שלא לשמה (הכשירה) מפקיעה מידי המחשבה הראשונה לשמה (הפסולה) או שמא לא?
יש לציין כי ככל הנראה הבעיה הינה רק לשיטת רבי יוסי הסובר כי ניתן להחשיב גם מחשבה שניה באותה פעולה.
כי אתא רב דימי אמר, אמריתא לשמעתא קמיה דרבי ירמיה: הואיל ולשמו מכשירו בזמנו, ושלא לשמו מכשירו שלא בזמנו. מה לשמו המכשירו בזמנו - אין מוציאו מידי שלא לשמו, אף שלא לשמו המכשירו שלא בזמנו - אין מוציאו מידי לשמו, ופסול.
רב דימי, בהגיעו מארץ ישראל אמר וענה על הבעיה, לאור הסברה הבאה: כמו שלמדנו במשנה, ביחס למחשבות בזמן קרבן פסח (י''ד בניסן), כי מחשבה טובה (לשם קרבן פסח) הבאה לאחר מחשבה לא טובה (לשם קרבן שלמים) אינה מפקיעה מידי המחשבה הלא טובה והקרבן פסול, כך נאמר גם לגבי הבעיה שלנו ביחס למחשבות במשך כל השנה (לא בי''ד בניסן): מחשבה טובה (''לא לשמה'' אלא לשם קרבן שלמים) אשר תבוא לאחר מחשבה לא טובה (''לשמה'' – לשם קרבן פסח) לא תפקיע את המחשבה הטובה, ולכן גם במקרה שלנו – הקרבן יהיה פסול.
ואמר לי: לא. אם אמרת בשלא לשמו - שכן נוהג בכל הזבחים, תאמר בלשמו, שכן אינו נוהג בכל הזבחים, אלא בפסח בלבד.
רבי ירמיה ענה לרב דימי ואמר כי סברתו אינה הכרחית. כדי להבין דחיה זו נקדים ונאמר:
• כידוע, בדרך כלל מחשבה ''לשמה'' הינה ''מחשבה טובה'' ומועילה לקרבן להיות כשר.
• הקרבן היחיד שמחשבת לשמה פוסלת הינה קרבן פסח שלא בזמנה. שהרי אם חשבו לשם פסח במשך השנה, מחשבה זו פוסלת את הקרבן.
• לאור שתי הנחות אלו ניתן לומר כי הפסול של ''לשמה'' בקרבן פסח שלא בזמנו הינו ''פסול חלש'' יותר מפסולים של ''שלא לשמה'' הפסולים בכל הקרבנות כולם (וגם פוסלים בקרבן פסח בזמנו).
לאור הקדמות אלו, אומר רבי ירמיה, כי ייתכן שבמשנתנו, מחשבה טובה בזמן קרבן פסח (לשם קרבן פסח) אינה יכולה להפקיע מידי ''מחשבה לא טובה חזקה'' (שלא לשמה), אבל ייתכן כי מחשבה טובה במשך כל השנה (שלא לשם קרבן פסח אלא לשם קרבן שלמים) תוכל להפקיע מידי ''מחשבה לא טובה חלשה'' (לשם קרבן פסח במשך כל השנה). 
 

מהו המסר

למדנו היום כי ''מחשבות טובות" ו''מחשבות לא טובות'' הינן יחסיות, כמו הרבה דברים בחיים. לפעמים מחשבה לא טובה היא ממש מחשבה גרועה בכל קנה מידה. ופעמים, מחשבה לא טובה, רלוונטית רק במצבים מסוימים, אך איננה רלוונטית במצבים אחרים.
נשתדל להימנע באופן כללי מ''מחשבות לא טובות'', אך נשים אל ליבנו כי בזמנים מסוימים, מחשבה לא טובה, אינה כל כך גרועה כמו במצבים אחרים.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]