מה לומדים מהכת העצלנית?
הרב דב קדרון
פסחים סה ע"א
שוחטי הפסח היו מתחלקים לשלוש קבוצות. האנשים שהיו בקבוצה השלישית נקראו: "כת עצלנית". על כך מקשה הגמרא: והרי בלתי אפשרי שלא תהיה קבוצה שלישית, כי כך היא המצווה, ולמה מבזים את המשתתפים באותה קבוצה שהיא הכרחית? התשובה היא: משום שהיה להם להזדרז ולהיות בשתי הקבוצות הראשונות, ומכיוון שלא הזדרזו נקראו: עצלנים. כלומר גם מי שממלא תפקיד הכרחי, אין זה שבח לו אם מדובר בתפקיד שהוא ירוד במעלתו יחסית לתפקידים הכרחיים אחרים.
מכאן למד המהרי"ט (שו"ת ח"א סימן צז) שלא ראוי להמתין עם תפילת מנחה עד סוף היום סמוך לשקיעת החמה, כי יש לחוש שמא יפשע ולא יתפלל מנחה, וזריזים מקדימים למצוות. הוא מוסיף שכשם שתפילת שחרית זמנה הוא עד ארבע שעות ביום, אך אין להתעצל ולהתפלל בסוף הזמן, אלא יש להזדרז ולהתפלל מוקדם, כך גם בתפילת מנחה אין להתעכב עד סוף זמנה.
כך גם נאמר לגבי הנשיאים שהביאו נדבה למשכן את אבני השהם ואת אבני המילואים, שהם המתינו עם נדבתם כי רצו להשלים את כל מה שיחסר לאחר שיתרמו כל ישראל, אולם אף על פי שכוונתם הייתה לטובה נחשב להם העיכוב לחטא ולחיסרון, כי העיקר הוא להזדרז ולהיות מן הראשונים.
על פי זה כתב בעל שו"ת משנה הלכות (חי"א סימן קלב) שגם מי שמקיים מצוה בשותפות וברבים עם אחרים - עליו להזדרז להיות מן הקודמים הראשונים, ולא לחכות ולא להתאחר.
