סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג – אריה  

 

"אמר רבי זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא, אמינא: קא מחליין רבנן שבתא. כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' אנא נמי רהיטנא" (ברכות, ו ע"ב).  

פירוש: ומעין דברי אביי אמר ר' זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא [בראשונה, כאשר הייתי רואה אותם את החכמים שהם רצים לדרשה של הרב בשבת], אמינא [הייתי אומר] "קא מחליין רבנן שבתא" [מחללים הם החכמים שבת], שאסור לפסוע פסיעה גסה בשבת, משום כבוד השבת. כיון דשמענא להא [ששמעתי את ההלכה הזאת] של ר' תנחום שאמר בשם ר' יהושע בן לוי: לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר: "אחרי ה' ילכו כאריה ישאג" (שם יא, י), כלומר, במהירות ובלי להתעכב כאילו היה ארי מאחריו (ברכת ה'), מאז אנא נמי רהיטנא [אני גם כן רץ] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica

שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).


נושא מרכזי: מה הדמיון בין הליכה אחרי ה' לאריה שואג? 
 

לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.


בהסבר הפסוק אחרי ה' ילכו כאריה ישאג בספר הושע ובסוגייתנו אנו מוצאים כמה פירושים. המכנה המשותף לכל הפירושים הוא שהביטוי "אריה שואג" מסמל עוצמה. השם "אריה" כשלעצמו מסמל גבורה אך כך גם הפועל "ישאג". רש"י (הושע, יא י') מפרש: "כאריה ישאג - עוד ישאג להם כאריה שיצאו מן הגליות וילכו אחריו". כנראה שגם הרד"ק הבין כך את הפסוק: "כאריה ישאג - כמו האריה שישאג שיתאספו החיות אליו כי הוא מלך החיות כן יאספו בני ישראל לקול שאגת האל יתברך כי הוא ישאג כלומר יגלה להם לישראל בגלותם ע"י נביא או אות ומופת שישלח". פירושים אלו אינם מעוגנים בריאליה אלא מתארים את האריה באופן ספרותי. המהרש"א בחידושי אגדות (ברכות, ו ע"ב) מפרש באופן המשתמע מספרות חז"ל (ראו על גבורת האריה במאמר "חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי" (ברכות, ג ע"ב)  ועל שאגת האריה "יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי" (ברכות, ג ע"א)) ומתאים במידה רבה למאפייניו הריאליים של האריה: "ואפילו בשבת וכו'. רצה לומר השומע שאגת אריה ומתיירא ודאי דהולך במרוצה ושרי אפילו בשבת משום סכנה, כן אחרי ה' לדבר הלכה וגו'". 

 

    
 תמונה 1.  אריה מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה (337-286 לספה"נ)    תמונה 2.  אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת 747).

  

    
 תמונה 3. חנוכיה – רוסיה  1890           צילם: Wmpearl   תמונה 4.  צילם:  yaaaay

  

לעיון נוסף:

ויקיפדיה – ערך: אריה
האנציקלופדיה חיות הבר, כרך 1 (עמ' 161-207).
בפורטל "הדף היומי": ראו נושאים נוספים העוסקים באריה כאן.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר