זריזות  / רפי זברגר

פסחים סח ע''ב 
 

הקדמה

למדנו במשנה בפתיחת פרקנו על ארבע העבודות של קרבן פסח הדוחים את השבת, ומותר לעשותם בערב פסח אשר חל להיות בשבת.
בין היתר למדנו כי מותר להקטיר את אימורי הקרבן (איברים הפנימיים של הקרבן הנשרפים על המזבח).
 

הנושא

הגמרא בתחילת עמוד ב' מתייחסת להיתר זה:
תניא, אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה. שהרי הקטר חלבים, ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך:
הזכרנו הלכה זו גם בלימוד המשנה בדף ס''ו. לכתחילה יש להקטיר את האימורים (חלבים, אברים ופדרים) של הקרבן במשך היום, בזמנים הסמוכים לזריקת הדם שהיא עיקר הקרבן, אך בדיעבד מותר להקטירם גם כל הלילה שלאחריו. אומר רבי שמעון, כי ניתן ללמוד מדין המשנה, חביבות עשיית המצווה בשעתה. מותר, ואף רצוי מאוד להקטיר את האימורים במשך היום, על אף שבכך מחללים את השבת.
ננסה להתמקד בתחושותיו של הכהן המקריב את הקרבן. הוא אומר לעצמו, הרי אפשר לבצע את הקטרת הקרבן מבלי לעבור ולחלל את השבת, ומדוע עלי לעשות פעולה זו דווקא בתוככי השבת? למרות זאת הורו לו חכמים: עשה גם עשה תוך כדי השבת. חלל את השבת ובלבד שהמצווה תיעשה בזריזות וכפי שראוי לעשותה לכתחילה.
יש לציין את הערת הגמרא במסכת מנחות (ע''ב:) כי ההיתר להקטיר בשבת, נובע מעצם ההיתר לשחוט את הקרבן בשבת, שזו כמובן מצוה שאין אפשרות לדחותה. ומכיוון שכבר התרנו לשחוט, הרי שבת נדחתה מפני הקרבן, ולכן גם מותר להקטיר את האימורים.
 

מהו המסר

זו אמירה מעניינת וחשובה מעין כמוה, המלמדת אותנו עד כמה יש עניין למהר, להזדרז ולבצע את כל המוטל עלינו מבלי לדחות ולהשתהות יתר על המידה, על אף שאנו לפעמים עוברים בכך על מצוה מן התורה של שמירת שבת.
כמובן, אין בכוחנו להתיר איסורי שבת אחרים כדי לעשות מצוות בזריזות ובזמנם הראוי, אך המסר הנלמד מכאן היא הנקודה החשובה. להזדרז ולבצע בשמחה כל מצווה, מצווה מן התורה, וגם מצווה דרבנן. נלמד מכאן גם לנושאים אחרים בחיים. נשתדל לא לדחות למחר, את שאנו יכולים לבצע היום.
נסיים בציטוט קטע מספר מסילת ישרים העוסק כל כולו במידת הזריזות:
ותראה כי טבע האדם כבד מאד, כי עפריות החמריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא (אבות, ה', כ') הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. וכן מנו חכמים ז"ל (ברכות ל''ב:) : בדברים הצריכים חיזוק, תורה ומעשים טובים. ומקרא מלא הוא (יהושע א', ז'): חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי, כי חיזוק גדול צריך למי שרוצה לכפות הטבע אל הפכו. 
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]