טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ומכניסו לקיום פרט לירק - הגדרת ירק
 

"ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום חייב בפיאה ... ומכניסו לקיום פרט לירק. אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום" (פסחים, נו ע"ב).

פירוש: "ומכניסו לקיום" פרט לירק שאי אפשר להשאירו זמן מרובה וצריכים לאכול אותו מיד. אמר רב יהודה אמר רב: הכא [כאן] בראשי (פקעות) של לפתות עסקינן [עוסקים אנו] שאותן אפשר להשהות זמן ממושך, ובענין מכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי [נחלקו], שהרי את הלפת אין שומרים כמות שהיא אלא כובשים אותה בחומץ וכיוצא בו (ר"ח). מר סבר [חכם זה] אנשי יריחו, סברו: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר (חומץ וכדומה) שמיה [שמו, נקרא] קיום, ומר סבר וחכם זה, חכמים, סברו: לא נקרא שמיה [שמו] קיום, ולכן אין להפריש ממנו פיאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ירק/ירקות         שם באנגלית: Vegetables       


נושא מרכזי: הגדרת ירק/ירקות

 

ראו בהרחבה במאמר "הנודר מן הירק מותר בדלועין" (נדרים, נד ע"א).
 

במבט ראשון נראה ש"ירקות" הם צורת הרבים של "ירק" אך למעשה ניתן לראות ששתי מילים אלו שונות גם במשמעותן. במשנה בברכות (פ"ו מ"א) נאמר: "כיצד מברכין על הפירות ... ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים". מהמשנה אנו לומדים שקבוצת ה"ירק" (העומדת בניגוד לקבוצת ה"אילן") כוללת שתי קבוצות משנה כלומר "פירות הארץ" ו"ירקות". רמז למהותם של ה"ירקות" ניתן לקבל ממחלוקתו של רבי יהודה שהרי הוא איננו חולק על משמעות השם אלא רק על נוסח הברכה. לדעתו הנוסח "בורא פרי האדמה" כללי מדי ולכן מצמצם אותו ל"בורא מיני דשאים" המגדיר טוב יותר את מהותם של הירקות. מכאן ניתן להסיק ש"הירקות" הם גידולים דומים לדשא כלומר החלק העיקרי הנאכל בהם הוא עליהם או איברים ירוקים נוספים(1). 

ואכן כך מפרש רבינו יונה על הרי"ף (ברכות, כד ע"ב): "ועל פירות הארץ וכו' הקטניות נקראות פירות הארץ וכרוב ותרדין וחסא וכיוצא בהן נקראין ירקות". ה"תרדין" הם כנראה סלק עלים (ראו במאמר "מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי") ואם כן בדוגמאות שמנה רבינו יונה מופיעים רק גידולי עלים. בתוספתא (שביעית, ליברמן, פ"ב הל' ז') אנו לומדים: "... כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו, ירקן חייב וזרען פטור". לומדים אנו ש"ירקות" הם גידולים שבדרך כלל נאכלים בהם החלקים הוגטטיביים ולא הזרעים. בניסוח אחר ניתן לומר ש"ירקות" הם גידולים שהחלק הנאכל הוא זה שמתפתח מהזרע אך לא הזרע עצמו ואילו זרעים הם גידולים שהחלק הנאכל בהם הוא זה שנזרע כדוגמת מיני דגניים וקטניות. לדוגמה אנו מוצאים במשנה במעשרות (פ"ג מ"ג): "השוכר את הפועל ... לנכש בבצלים. אמר לו על מנת לאכול ירק, מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב". הפועל תולש עלים בודדים מהבצלים שעדיין לא הגיעו לגמר גידולם.

ראיה נוספת וחד משמעית לכך ש"ירק" הוא דווקא גידולי עלים נוכל לקבל מהגמרא בפסחים (נו ע"ב): "ונותנין פיאה לירק. ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן, כלל אמרו בפיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום חייב בפיאה ... ומכניסו לקיום פרט לירק. אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום". "ירק" איננו חייב בפאה משום שאיננו נשמר. עלים אכן כומשים בקלות ואינם נשמרים. המשך דברי הגמרא מאושש את הגדרה זו משום שהיא מחלקת בין "ראשי לפתות" שהם העלים (על הלפת קראו במאמר "ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא" (בבא קמא, כ ע"א)) לבין אשרוש הלפת (בלשון רש"י "אימהות") שלא רק שנשמר אלא גם מסייע לשימור העלים. מפרש רש"י: "ראשי לפתות - עלי הלפת מכניסין אותן לקיום על ידי האימהות. ללפת - לעלין, דבאימהות כולי עלמא מודו דהא מתקיימין". פירוש רש"י מובן היטב לאור כך שהאשרוש מכיל כמות גדולה של מים העשויים לעבור לעלים כאשר הם מתחילים להתייבש. בנוסף לכך עצם ניתוק העלים מהאשרוש וניתוק צינורות ההובלה שלהם עלול לזרז את ההתייבשות. כאשר אין מפרידים את העלים מהאשרוש הם עשויים להשאר טריים זמן רב יותר. פירוש רש"י שונה מהסבר הר"ח שפירש ש"מכניסו לקיום על ידי דבר אחר" איננו העלים אלא כבישה. מחלוקת זו נובעת ממחלוקת ראשונים בפירוש הביטוי "ראשי לפתות" (ראו במאמר "כבשר בראשי לפתות" (חולין, צט ע"ב)).

תמונה 1. סלע עלים (מנגולד)		תמונה 2.  כרוב עלים

תמונה 3. כרוב ראש		תמונה 4.  חסה

(1) ייתכן וניתן לכלול בשם "ירק" גם פירות של גידולי קרקע כמו הדלועים בתנאי שהם נאכלים כשהם עדיין קטנים (ירוקים). 






א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.