מדוע נזכר בהגדה הפסוק מפסח שני?
הרב דב קדרון
פסחים פ ע"א
נפסק להלכה שרק אם עשו את קרבן הפסח בטהרה יש אפשרות ליחידים שלא עשו פסח ראשון להקריב קרבן פסח שני, אולם אם לא נעשה הפסח הראשון בטהרה אין אפשרות להקריב פסח שני. בנוסף לכך במצב שהציבור לא עשו פסח ראשון כלל – אין אפשרות להקריב קרבן פסח שני.
בהגדה של פסח, כאשר אנו מגיעים ל"כורך", אומרים: "זכר למקדש כהלל... לקיים מה שנאמר (במדבר ט,יא) על מצות ומרורים יאכלוהו". על כך ישנה קושיה מפורסמת: מדוע מובא בהגדה הפסוק הזה שנאמר לגבי פסח שני, ולא הפסוק שנאמר לגבי אכילת פסח ראשון.
אחד התירוצים נאמר על ידי מהרי"ד מבעלז, שמכיוון שאנו אומרים את הנוסח הזה בליל הסדר בזמן שעדיין לא נבנה בית המקדש, אנו מקווים שעוד באותה שנה הוא ייבנה ונוכל לקיים את מצוות ה"כורך" בפסח שני, לכן מזכירים דווקא את הפסוק הזה שנכתב לגבי פסח שני. אולם הגרי"ש אלישיב זצ"ל העיר על כך שלפי מה שנפסק להלכה אין התירוץ הזה נכון, כי אם לא הקריבו הציבור את קרבן פסח ראשון לא יוכלו לעשות פסח שני.
ההסבר שנתן לכך הגרי"ש אלישיב זצ"ל הוא שבעל ההגדה לא רצה לצטט רק חלק מפסוק בגלל העיקרון שאין להפסיק באמצע פסוק, ומכיוון שבפסוק זה יש אתנחתא לפני המילים "על מצות ומרורים יאכלוהו", זה נחשב כמו פסוק בפני עצמו ולכן מוזכר דווקא הפסוק הזה.
