אין מסרבין לגדול ובוודאי שלא לאב ואם
הרב דב קדרון
פסחים פו ע"ב
מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול
ב"בירור הלכה" מובא פסק השולחן ערוך שמי שמבקשים ממנו להיות שליח ציבור צריך לסרב מעט, אולם אם מי שמבקש ממנו הוא אדם גדול אז אין לסרב כלל.
בעל שו"ת תורה לשמה (סימן רעה) דן בקשר לאדם שהביאו לו כוס יין לשתות או פרי לאכול, ואותה שעה נכנס בנו אצלו, וכאשר ראהו אביו הושיט לו את הכוס לשתותו או את הפרי לאוכלו, האם הבן יוכל לסרב מעט שלא לקבל, מפני שרוצה שאביו יאכל ויהנה מן הפרי ההוא או שמא מאחר שאביו הושיטו לו אסור לסרב כלל.
תשובתו היא שפשוט הדבר שאם האב נתן כוס לבנו לשתות או איזה פרי לאכול שצריך תיכף ומיד לקבלו ולא לסרב כלל, כי אין מסרבין לגדול וכל שכן כשמדובר במצוות כיבוד אב דאורייתא, אך נידון השאלה הזו הוא שונה מפני שהכוס הזה הובא תחילה לאביו לשתותו, ורק עתה שראה האב את בנו לפניו, מחמת אהבתו לו רצה לתת אותו לו, והבן מסרב בשביל שרוצה בהנאת אביו שיהיה הוא נהנה מזה. בנסיבות אלו מותר לבן לסרב מעט, מפני שהסירוב הזה מוכיח על אהבתו לאביו, ואהבת הבן לאביו זהו כבודו. אכן, הוא מוסיף שלא יסרב הבן הרבה אלא מעט, רק פעם אחת, בכדי שיראה לאביו וגם לאחרים שהוא חפץ ושמח בהנאת אביו, שישיב לאביו ויאמר בפירוש אני רוצה ושמח שאתה תאכל או תשתה, ואחר שסרב ואמר כך אם אביו עודנו רוצה שהוא יאכל אז יקבל ממנו ויעשה רצונו של אביו, כי כבוד אדם הוא רצונו.
