המון חסדיו של הקב"ה
הרב דב קדרון
פסחים פז ע"ב
אמר רבי אלעזר: אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הרחמים.
בעל פירוש התשב"ץ (אבות ג,טו) מבאר שרעיון זה כבר נאמר בפירוש בפסוק: 'ברוגז רחם תזכור' [חבקוק ג ב].
הוא מוסיף שחסדי ה' הם תמידיים ומופיעים בהרבה פנים, וזוהי כוונת המשנה: "ובטוב העולם נדון". הקדוש ברוך הוא דן את העולם במדת רחמים, וכשהאדם הוא בינוני, הוא דן אותו במדת רחמיו, כצדיק, כמו שנאמר 'ורב חסד' [שמות לד ו]. וכך אמרו במסכת ראש השנה [יז א], שכשהאדם חוטא הקדוש ברוך הוא מלמד עליו זכות, כי הוא ברא אותו עם יצר הרע, שנאמר 'לפתח חטאת רובץ' [בראשית ד ז], כמו שנאמר: 'כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו' [תהלים קג יד].
כבר את אדם הראשון הקב"ה דן במידת רחמיו, כמו שאמרו במדרש [בראשית רבה פרשה כב ד"ה א והאדם ידע], שאמר לו הקב"ה: 'ביום אכלך ממנו מות תמות' [בראשית ב יז], וברוב רחמיו לא נתן לו לחיות רק יום אחד של בן אנוש, אלא אלף שנים, שהוא יומו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר 'כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול' [תהלים צ ד], אלא שאדם נתן שבעים שנה לדוד ולכן חי תשע מאות ושלושים שנה.
כך גם ביקש דוד המלך ע"ה: 'חטאת נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכור לי אתה' [תהלים כה ז], כלומר שלא ידין אותו הקב"ה כפי מעשיו אלא כפי מדת רחמיו, כמו שנאמר: 'טוב י"י לכל ורחמיו על כל מעשיו' [תהלים קמה ט], אפילו על הרשעים, ולמדו דבר זה מבריאת העולם, לפני שניתנה תורה, שלא היו לאנשי אותם הדורות מעשי זכות, וזן אותם הקב"ה בחסד.
