סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה – תמר מצוי

 

"אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל רבי ישמעאל ברבי יוסי של שבת בערב שבת. כי אתא עולא, אמר: בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה, ולא רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא רבי אלעזר ברבי יוסי הוה, ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה" (ברכות, כז ע"ב).


שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מה חשיבות ציון התפילה ליד התמרה?
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.



רבים מהמפרשים התקשו בסיפור שלפנינו ושאלו מדוע היה צורך להדגיש את תפילתו של רבי אלעזר ברבי יוסי דווקא ליד תמרה. מגוון התשובות לשאלה זו גדול וכמה מהן סותרות זו את זו באופן חזיתי. לאחדות מהתשובות לשאלה יש זיקה למדורנו משום שהן מתייחסות גם לפרטי מבנה התמר ולכן נעסוק גם אנחנו בנושא. כנראה שהראשון שהביע תמיהה היה רב האי גאון:

"... וששאלת הא דאמ' ר' זירא אמ' ר' אסי אמ' ר' אלעזר אמ' ר' חנינא בצד עמוד זה נתפלל רבי שלשבת בערב שבת וכו' ודפליג עולא בין עמוד לתמרה. ודפליג ראבון בתרויהו כמאן מיניהו איתוקא (איתוקמא) שמעתא. הא מילתא לית בית מסקאנא. ומאי עכפת (איכפת) לן בצד עמוד היה או בצד תמרה היה ור' אלעזר בר ר' יהודה יוסי היה או ר' ישמעאל בר ר' יוסי היה. שמעתא מסקא דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר" (גאוניקה צד 266).

את מגוון התשובות המרשים בעושרו ניתן לחלק לשתי אסכולות. אחת מהן מסכימה שאין חידוש ספציפי בקביעה שהתפילה היתה ליד תמרה וההקפדה בציון מקומה המדויק נועדה להעביר מסר מוסרי כלשהו. באותה מידה אם התפילה היתה ליד שולחן ולא תמרה היה עולא מתקן את דברי רב. האסכולה השניה מוצאת חידוש דווקא בכך שמדובר בעץ באופן כללי או בתמרה באופן ספציפי. נפתח בקבוצת המפרשים השייכים לאסכולה הראשונה:

"להכי נקט הגמרא אף הסימן הזה דליכא מני' נפקא מינא מידי כדי להורות לנו דשני מעשים הוה ולא פליגי אהדדי. ודו"ק ("קרית ארבע" ו"אבן שלמה").

" ... וכתב ה"בני יששכר" בספרו "מגיד תעלומה": מקפידין היו לומר ולסיים המקום דאמרו בזוהר מקום שאמר איזה צדיק דבר תורה כשהאדם בא את אותו המקום ומזכיר הדברי תורה, אזי מתעורר נשמת אותו הצדיק לבוא אל המקום לכאן במקום שנעשה הרשימה מהבל תורה" וכזה כתב הגאון רבי שמעון סופר רבה של קראקא בעל מכתב סופר בהסכמתו לספר "שם הגדולים" החדש "כל איש אשר תורת ה' והוגיה חביבים בעיניו מתעניין ומתבונן בקורות ימי חייהם ואפילו המקום אשר ישבו עליו והחפצים שהשתמשו בהם הצדיקים בחייהם ספונים וקדושים" (שבט מישראל).

"... מקפידים היו לומר ולסיים המקום כי הוא טוב לזכרון וכו'" (קונטרס ברכת אברהם).

"... כי היה נפ"מ לציין איזה מקום יש בו קדושה וכו'" (טעמי התורה).

"וצריך ביאור הנ"מ בזה. והרה"ג ר' אביגדור כהן שליט"א ביאר שבזה מראה שלא דייק רב במעשה" (זכרון מאיר).

"אף שאין בזה נפק"מ לדינא, מ"מ אמר האמת היכי הוה" (ברכת אלישיב).

"אמר רב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד. חזינן הכי בברכות (כז ע"ב) דאמר רב בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת, כי אתה עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה וכו' עיי"ש דאע"ג דליכא נפקותא היכא עמד מ"מ שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד והבינו שיש לדקדק גם בזה" (פאר דוד).

בצד עמוד זה וכו'. לכאורה מדוע הגמ' הזכירה את כל השמות הללו. וי"ל כדי ללמדנו שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שם בגמ' כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה ולא ר"י ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר ברבי יוסי הוה ולא של שבת בע"ש הוה אלא של מוצ"ש בשבת הוה. ודקדקנו דבשלמא שני התיקונים האחרונים מובן מדוע תקנם, אלא התיקון הראשון דלא הוה בצד עמוד אלא בצד תמרה, מה בא ללמדנו בזה. וענינו שבא ללמדנו שגם בדברים קטנים כאלו צריך לדקדק אע"פ שאינם חשובים, שאם לא נדקדק בזה בסופו של דבר לא נדקדק גם בדברים החשובים. ואפשר עוד לומר שכוונת עולא לומר שהוא זוכר במדויק מעשה זה ואפילו באיזה צד עמד ר' אלעזר בר' יוסי וכל שכן בפרטים הגדולים, ויאמנו דבריו (אור תורה).

האסכולה השניה מייחסת לדברי עולא משמעות הלכתית. לרוב המפרשים העובדה שמדובר בתמרה אינה חשובה אלא שמדובר בעץ. בניגוד לעמוד המייצג בית כנסת או בית מדרש הרי שעץ מייצג תפילה בשדה. יוצא מן הכלל ה"אור שמח" (הלכות תפילה, פ"ג הל' ז') המדגיש את ייחודה של התמרה בהיותה עץ גבוה ("עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים"):

"ויש לו להתפלל כו' וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת. רב האי גאון כתב דוקא במקום באונס ולצורך מצוה ויעוי' טור סימן רצ"ג ונראה דלזה כיון עולא דאמר לא בצד עמוד הוי אלא בצד תמרה כו' אלא ר"א בר' יוסי כו' אלא של מוצאי שבת בשבת. פירושו שהיה בשדה ותמרה גבוה הרבה (פאה פרק ד') ורואהו מרחוק ואמר שביתתי בעיקרו (עירובין, פרק ד') ושבת שם והתפלל של מוצאי שבת בשבת ולכשחשכה הלך לדרכו דהי' מהלך לצרכי ציבור וזה ר"א בר' יוסי שהלך לרומי לבקש להתבטל הגזירה שגזרו על ישראל (מעילה טז ע"ב) כן נראה ותו קמ"ל דלא גזר שמא אתי להשתמש במחובר או לתלוש יעוי' שבת פרק כירה אין מניחין נר ע"ג דקל ביו"ט. ודו"ק" (אור שמח).

"... וכפשוטו יש לומר, על פי מה שכתב בתנא דבי אליהו (רבה פ"ח) שלא יעמוד אדם בצד עץ או בצד אבן ויתפלל, אלא בצד הקיר, ולא יפסיק דבר בינו לבין הקיר, וקמ"ל שבשעת הדחק שרי וכו'" (עיניים למשפט).

וכתבו האחרונים דלהכי מייתי הא דאמר עולא בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד, דבצד עמוד משמע שכן היה נוהג להתפלל מבעוד יום בצד עמודי בית המדרש, וכיון דעולא אומר שהתפלל של מוצאי שבת בשבת, קאמר שלא היה נוהג כן תמיד רק פעם אחת בהיותו בדרך בצד תמרה" (שלמי חנוך).

"ונראה דאם היה של ע"ש בשבת שפיר עמד בצד עמוד, אבל אי מיירי בשל מוצ"ש בשבת לא רצה לפרסם דאפשר להתפלל מבעוד יום לכן היה בשדה במקום דלא יהא קול לחידושו" (פשט ועיון).

אסיים בפירושו של בעל "עץ החיים" שהתייחס גם הוא לתמרה באופן ספציפי אלא שלענ"ד לא דקדק בדבריו. הדקל מצטיין דווקא בגזע דק יחסית, בהיעדר ענפים ובצל מועט (ראו במאמר הנ"ל).

"... וי"ל על פי מאי דאמר לעיל (ברכות, ג ע"ב) ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה, ופרש"י ותוס' שהוא תפילת הביננו שהוא ז' ברכות. מבואר מזה שתפלת י"ח אין להתפלל בדרך אבל תפלה קצרה של ז' ברכות מבואר דשרי ומעתה מדוקדק היטב, דמתחלה שאמר שהתפלל של שבת בערב שבת שהוא רק ז' ברכות לזאת אפשר שהתפלל בדרך בצד עמוד לזאת אמר שהתפלל בצד תמרה שגזעה עב ויש לה ענפים וצלתה מרובה [וע' מגילה (יד ע"א) מש"ד עה"פ והיא יושבת תחת תומר, ויל"ד] (עץ החיים).
 

    
עמוד בבית הכנסת באום קנאטיר - רמת הגולן   מטע תמרים – שדה אליהו

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר