סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

קשב רב / רפי זברגר

פסחים קב ע''א-ע''ב

 

הקדמה

למדנו בדף הקודם על מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי לגבי הפסקה בסעודה אשר החלה ביום שישי ונמשכת לתוך השבת. רבי יהודה מחייב להפסיק, ורבי יוסי חולק וסובר כי מותר להמשיך ולאכול מבלי הפסקה. במאמר זה נלמד ברייתא המתארת את דרכי הפעולה שיש לנקוט לפי כל אחת מהשיטות. 
 

הנושא

תנו רבנן: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום - מביאין לו כוס של יין, ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה.
רבי יהודה פוסק שיש להפסיק בסעודה, וצריך לברך ברכת המזון על הסעודה עד עתה. אך מכיוון שכבר נכנסה השבת, ואסור לאכול לפני קידוש, פוסק רבי יהודה כי צריך קודם לקדש, ורק לאחר מכן מברך על כוס נוספת ברכת המזון.
רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. גמרו, כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום.
רבי יוסי כאמור פסק כי אין צורך להפסיק בסעודה ויכול להמשיכה אל תוך השבת. משגמר את הסעודה מביאים לפניו שתי כוסות, על הראשונה מברך ברכת המזון (כיוון שרבי יוסי סובר כי מותר להמשיך ולסעוד בתוך השבת – מותר גם לסיים את הסעודה בברכת המזון על היין, למרות שלא קידש עדיין), ועל הכוס השניה מקדש.
אמאי? ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא!
שואלת הגמרא לשיטת רבי יוסי – מדוע צריך שתי כוסות, ואין אפשרות להסתפק בכוס אחת, גם לברכת המזון וגם לקידוש. רשב''ם מעיר, כי אין להקשות קושיא זו על שיטת רבי יהודה, שכן אצלו ברור לנו מדוע יש צורך בשתי כוסות, אחת שייכת לסעודה ומפסיקה אותה על ידי ברכת המזון על היין, והשניה לצורך קידוש.
אמר רב הונא אמר רב ששת: אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד.
רב הונא עונה בשם רב ששת כי לא עושים שתי מצוות (בלשון הגמרא שתי קדושות) על כוס אחת (בלשון המשנה כוס היא לשון זכר, אך בלשוננו כוס היא לשון נקבה). ולכן, גם לשיטת רבי יוסי, הגם שברכת המזון שייכת לסעודה שנמשכה לתוך השבת (לא מדין הפסקת הסעודה, כשיטת רבי יהודה) - אין לברך ברכת המזון ולקדש על כוס אחת.
מאי טעמא? - אמר רב נחמן בר יצחק: לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.
רב נחמן מנמק את תשובת רב הונא לפי הכלל ''אין עושין מצווות חבילות חבילות''. כלומר, אין מחברים שתי מצוות להיותם ביחד ב''חבילה אחת'', אלא מתייחסים לכל מצווה בנפרד, ולכן צריכים שתי כוסות, אחת לברכת המזון ואחת לקידוש.
הרשב''ם אצלנו מסביר כלל זה בנימוק ''דמיחזי עליו כמשוי''. אם מחבר מצוות לעשייה אחת, ובדוגמא שלנו יברך ברכת המזון ויקדש את השבת על כוס אחת, נראה הדבר כאילו המצוות אינן אלא נטל עליו, שיש לסיימם כמה שיותר מהר. שתי כוסות לרבי יוסי, מלמדות כי האדם אינו מנסה לברוח מן המצווה, אלא לקיימו בנחת ובהידור.
התוספות במסכת מועד קטן (ח:) מסביר את הכלל ''שיהיה לבו פנוי למצווה אחת''. כלומר, אם מאחד שתי מצוות לעשייה אחת (כוס אחת), הרי שאין מספיק ''מיקוד'' של האדם לכל אחת מן המצוות.
בהמשך, הגמרא מבדילה בין חיבור של הבדלה וקידוש, לחיבור ברכת המזון וקידוש. על הראשון (הבדלה וקידוש) אומרת הגמרא כי הם ''דבר אחד'' ולכן אין בעייה לאומרם על כוס אחת. לעומת זאת ברכת המזון וקידוש, אינן אלא שני נושאים שונים, שיש להפרידם גם לשתי כוסות.
   

מהו המסר

שני ההסברים לסיבת הכלל ''אין עושים מצוות חבילות חבילות'' מלמדים אותנו להתייחס ברצינות לכל פעולה שאנו עושים, ולתת יחס של כבוד לכל אובייקט, עליו אנו מבצעים את הפעולה.
אם נכון הדבר ביחס לפעולות או אובייקטים, הרי הוא נכון שבעתיים בהתייחסותנו כלפי אנשים. אם אדם מדבר אלינו, אזי הוא מבקש את כל תשומת לבנו אליו. יש להקשיב אליו בקשב רב (לא למהר לענות תוך כדי דיבורו), להפנים את המסר שהעביר אלינו, ורק אז להתייחס ולענות. אין לעסוק באותו זמן בעוד עיסוקים כאלו ואחרים, שבמידה מסוימת מעידים כי ''אדם זה מהווה עלינו כמשוי''.
ואם נכון הדבר ביחס לאנשים, הרי הדבר נכון לא פחות, בייחס ובהקשבה שאנו נותנים לבני משפחתנו. כאשר בן/בת זוג או אחד מילדינו טוען טענה מסוימת, הרי שיש קודם כל לשמוע בכבוד את הטענה. לנסות להפנים ולהבין אותה, ורק אז להתייחס. גם כאן, להשתדל מאוד לא לעשות דברים אחרים בו זמנית, או להקשיב גם לאנשים שונים בזמן דיבור ילדנו (או בן/בת זוגנו), אלא "להיות איתו'' ולתת לו את כל הכבוד הראוי.
 
  
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר