מה יעשה חזן ספרדי במניין אשכנזי?
הרב דב קדרון
פסחים קו ע"א
בגמרא מסופר שרב אשי ביקר בעיר מחוזא. כאשר היה שם בשבת בבוקר כיבדו אותו באמירת הקידוש. הוא לא ידע מה היה מנהג העיר, ולכן התחיל בברכת בורא פרי הגפן, והאריך בזה כדי לראות אם מישהו מהם ישתה מהיין ובכך יבין שזהו הקידוש ולא יותר, ואם לא כן היה אומר להם גם את ברכת הקידוש של הלילה, כפי מנהגם.
הר"ן הקשה על כך איך היה יכול רב אשי לברך ברכה לבטלה, הרי ביום אין אומרים את ברכת הקידוש של הלילה, וכי בגלל שנוהגים כך במחוזא מותר לו לברך ברכה שאינה צריכה?
מכאן הוכיח החיד"א (חיים שאל ח"א סימן צט) שמי שהגיע למקום ששם נוהגים לברך ברכה שהוא לא נוהג לברכה, מותר לו לברך כפי מנהגם כדי להוציא את הציבור, ואין זו ברכה לבטלה.
על פי זה הוא פסק לגבי שליח ציבור מבני ספרד, אשר לא נוהגים לברך על ההלל בראש חודש, שהיה פעם בעיר ששם נהגו לברך על ההלל וכאשר היה שליח ציבור בירך, שלא כפי מנהגו, והיו שגערו בו שאסור היה לו לברך, אך מכאן מוכח שמותר היה לו לברך.
אולם הגר"ע יוסף זצ"ל דחה ראיה זו, כי בגמרא מדובר בברכת הקידוש, שהיא ברכת השבח, אולם אין מכאן ראיה שמותר לברך גם ברכת המצוות, לכן פסק שאסור לחזן ספרדי לברך על ההלל בראש חודש במניין אשכנזי.
