אתגרי ליל הסדר / רפי זברגר

פסחים ק''כ ע''א-ע''ב

הקדמה

נלמד את תחילתה של המשנה העוסקת בשינה תוך כדי אכילת קרבן פסח.
ישנו מקצתן - יאכלו, כולן - לא יאכלו.
אדם המתעורר משינה תוך כדי אכילת קרבן פסח, וממשיך לאכול, אפילו באותו מקום – נראה הדבר כאילו הוא אכל בשני מקומות, דבר הנאסר לשיטת רבי יהודה (פ''ו.). בכל אופן פוסק תנא קמא, כי אם רק מקצת חבורה נרדמה, הרי שמותר לכולם, כולל הישנים, להמשיך ולאכול את קרבן הפסח לאחר שהתעוררו (רשב''ם).
רבי יוסי אומר: נתנמנמו - יאכלו, נרדמו - לא יאכלו.
רבי יוסי חולק על הרישא של תנא קמא (יש הסוברים אחרת) , וסובר כי אין היתר להמשיך לאכול לאחר שינה, גם אם מקצת האנשים ישנו. אבל אם מקצת האנשים ישנו ''שינה קלה'' (נמנום בלשון המשנה) – מותר להמשיך לאכול לאחר התעוררותם. 
 

הנושא

רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו. היכי דמי נתנמנם?
הגמרא מנסה להגדיר את הנמנום בשיטת רבי יוסי.
אמר רב אשי: נים ולא נים תיר ולא תיר, כגון דקרי ליה ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מדכר.
נקרא למצב זה ''עירנות חלקית''. בלשון הגמרא במספר מקומות בש''ס: נים ולא נים תיר ולא תיר.
בתרגום מילולי: ישן ולא ישן, ער ולא ער. הגמרא מגדירה ''מבחן'' למצב זה: כאשר שואלים אותו ''שאלות פתוחות'', שהוא צריך לענות בתשובה ארוכה – אינו מספיק עירני לכך. אבל אם שואלים אותו שאלות שהתשובה עליהן היא רק מילה אחת: כן או לא, הוא מסוגל לענות. זהו מצב המוגדר כנמנום, המאפשר לחזור ולאכול מקרבן הפסח לאחר התעוררות מלאה, לשיטת רבי יוסי. אבל אם ישנו שינה עמוקה, שגם לתשובות קצרות של כן/לא אינו יכול לענות, אסור לחזור ולאכול את קרבן הפסח.
אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזא דקא נמנם. אמר ליה: מינם קא נאים מר?
הגמרא מספרת סיפור כדי להמחיש את ההלכה: רבה נמנם לאחר אכילת אפיקומן (בזמנם כבר לא היה בית המקדש), ואביי תלמידו שאל אותו האם הוא נמנם?
אמר ליה: מינומי קא מנמנם. ותנן: נתנמנמו - יאכלו, נרדמו - לא יאכלו.
ענה לו רבה כי אמנם הוא נמנם, (כנראה שענה לו לאחר התעוררותו המלאה), ולפי פסקו של רבי יוסי, מותר להמשיך ולאכול לאחר נמנום. למדנו מכאן, כי רבי יוסי נפסק להלכה, ורק נמנום מתיר להמשיך ולאכול, אך ''שנת קבע'' אוסרת להמשיך ולאכול, גם אם מקצתם שאל האנשים ישנו. 
 

מהו המסר

כמה אקטואלית משנה זו, כאשר אנו כמה ימים לפני ליל הסדר (תשפ''א). לא מעט אנשים ''לא מחזיקים מעמד'' עד סוף ליל הסדר, ונכנסים לתנומה חלקית (נמנום) או שינה מלאה תוך כדי הערב. הנפקות ההלכתית לגבינו היום, כאשר הנמנום קורה תוך כדי אכילת אפיקומן, האם מותר להמשיך ולאכול ממצת אפיקומן, שהיא זכר לקרבן פסח או לא.
שולחן ערוך פוסק כרבי יוסי (אך בהתייחסות לסיפא של דברי תנא קמא), וקובע כי רק אם כולם ישנו – אין להמשיך ולאכול, אך אם מקצתם ישנו, או כולם התנמנמו – מותר להמשיך ולאכול.
השנה (תשפ''א) יותר קל להחזיק מעמד, שכן ליל הסדר הוא במוצאי שבת, כך שניתן לישון במהלך השבת שלפני החג וכך להיות ערניים במהלך ליל הסדר.
זהו אתגר לא פשוט לעורך הסדר, לנסות ולעניין את כולם כל הערב. לכן, יש להיערך לכך מראש. לתת מטלות לכל באי הסדר. להפעיל אותם תוך כדי, ולנסות לגרות אותם לשאול ולהיות מעורבים בסיפור הגדול של יציאת מצרים, ובנס הנפלא שיצאנו מעבדות לחירות אמיתית של קיום תורה ומצוות. אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה (אבות, ו', ב').


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]