חיזוק דווקא מתוך הריחוק / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יומא יד ע"א
ורבי עקיבא - היינו דקאמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני.
דווקא כשמבקשים לעשות תשובה, להתחזק, להיטהר, פתאום מתחילים המניעות והעיכובים. למה זה צריך להיות ככה? למה אי אפשר לחזור ולהתקרב אל ה' בצורה חלקה?
תשובה לשאלה יסודית זו מעניק רבי אלימלך מליז'נסק (נעם אלימלך פרשת חוקת), על יסוד דברי רבי עקיבא הללו.
הרי, בכדי להדגיש עד כמה שמצוות פרה אדומה, שאתה מטהרים את טמאי המתים, קשה להבנה, מביא רבי עקיבא את הפסוק שאמר שלמה המלך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", לומר שאפילו שלמה בחכמתו הרבה לא הצליח להבין את מהותה של מצווה זו.
אבל, לכאורה יש כאן בעיה לשונית. שהרי שלמה רצה לומר שלמרות חכמתו, הוא לא הצליח להבין את מהותה של מצוות פרה אדומה, אז לכאורה היה עליו להתנסח בלשון אחרת "אמרתי חכמתי", בלשון עבר. היינו, שלמרות כל מה שלמדתי, עדיין לא הצלחתי להבין.
אלא שכאן, אומר רבי אלימלך, מסתתר סוד התשובה.
כאשר אדם מבקש להיטהר, להתנקות ולשוב אל ה', הקב"ה בכוונה מתרחק ממנו, והסיבה לזה היא בכדי לעורר באדם כוחות נפש חבויים, ורצונות כמוסים שעוד לא יצאו ממנו, וגם לא היו יוצאים לו הדברים היו הולכים חלק.
כך יוצא שהאדם מרגיש כל הזמן שהתשובה והטהרה מתרחקים ממנו – "אמרתי אחכמה" בלשון עתיד, כי החכמה של הפרה האדומה חומקת ממני, למרות שאני מנסה להשיג אותה.
לכן, דווקא כאשר רואה האדם שהחכמה מתרחקת ממנו, עליו לדעת שהוא בכיוון הנכון, להתחזק ולהוסיף כח בכדי להתקרב.
כי מטרת הריחוק הנוכחי, הוא בשביל להתקרב עוד יותר.
