תורה והגיון, הולכים יחד? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

יומא כב ע"ב

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה.

לימוד תורה דורש שימוש בהיגיון שלנו, אבל מנגד, יש לא מעט דברים בתורה שאינם הגיוניים, והם כך רק משום שה' ציווה. מהו היחס שבין ההיגיון ובין ה"מעל להיגיון" בתורה?

תשובה לשאלה זו, שיכולה לשמש כיסוד לגישתו של האדם לתורה ולמצוות עונה רבי מנחם מענדל מוויטבסק בספרו פרי הארץ (פרשת תצוה), כשהוא מסביר את יסוד החילוק בין דברי תורה לדברי נבואה.

דברי תורה ניתנו כך שהם ישתלבו בעולם, יובנו ויתאחדו איתו, שהרי הקב"ה "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – יסוד העולם בנוי על דברי התורה, כך שלכל מקום אליו מסתכל האדם בעולם הוא רואה מציאות שמקבלת את חיותה מתוך התורה, ולכן גם אם הוא שם דגש על מציאותו החומרית, זה לא אומר שהוא כופר בתורה, ולכן יש לו סיכוי לחזור חזרה.

אולם, כאן נמצאת סכנה. שכן האדם יכול לחשוב, שאם התורה היא בסיסו של העולם, אז כאשר התורה איננה מסתדרת עם העולם וחוקיו, או עם ההיגיון של העולם, זה לא נורא אם הוא ילך עם ההיגיון ולא עם התורה.

לכן אומרת הגמרא (ר"ה כא, ב) שמשה רבינו השיג רק ארבעים ותשע שערי בינה, כך שיזכור תמיד שישנה דרגה אחת נוספת שהוא לא השיג ולעולם לא ישיג, וכך גם מה שהוא יבין ילווה תמיד עם "הערת אזהרה", שלמרות תובנותיו עליו להיות צמוד למצווה כפי שהיא, משום שיתכן שלמרות מה שהבין, הוא לא הבין את הדברים עד הסוף.

על בסיס זה, ממשיך בעל הפרי הארץ ומסביר, שלכן ניתנו עוד הוראות ומצוות מהנביא לעם, בכדי שהעם ישמע הוראות ישירות מהקב"ה, ללא שתהיה לו אפשרות להקיש מדברים קודמים שלמדו, משום שההוראה המגיעה מהנביא היא מסר ישיר מריבונו של עולם.

בדיוק בנקודה זו חטא שאול, כפי שאומרת הגמרא בסוגייתנו, כשניסה להקיש מדין עגלה ערופה לציווי על הריגת עמלק.

הוא אולי השתמש בהיגיון, אולם ההיגיון הזה היה נעדר בסיס חשוב, והוא, שצריך לעשות את מה שנצטיווית, אם או בלי שאתה מבין. ואם צריך להרוג את עמלק, אז צריך להרוג את עמלק. נקודה.

ומכיוון שחטאו של שאול, אומר בעל פרי הארץ, היה בנקודה כל כך בסיסית בכל הווייתנו כיהודים שומרי מצוות, לכן אומרת הגמרא "שאול באחת ועלתה לו", שעל המעשה הבודד הזה נפלה כל מלכותו.

לכן, זו לא בעיה שקשה לקיים ציוויים שאין בהם הגיון, הבעיה היא אם קיום הציוויים תלוי רק בהגיון, או שגם אם הוא לא קיים מקיימים מה שנצטווינו ויהי מה.