איך נשא יהוידע הכהן הגדול שתי נשים?
הרב דב קדרון
יומא יג ע"א
אסור לכהן הגדול להיות נשוי לשתי נשים ביום הכפורים, כפי שנאמר (ויקרא טז, ו):"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ", ו"ביתו" זו אשתו, ודרשו: "ולא בעד שני בתים". ב"הלכה ברורה" מובאת מחלוקת בין הרמב"ם ובעל ספר החינוך הסוברים שאיסור זה חל על הכהן הגדול במשך כל השנה, לבין הראב"ד הטוען שמהגמרא עולה שאיסור זה תקף דווקא ביום הכפורים ולא בזמנים אחרים. עם זאת אף הוא כותב שהדעת נותנת כן שלא יישא הכהן הגדול שתי נשים, כדי שלא יצטרך לגרש אחת מהן בערב יום הכפורים.
אחת הקושיות על הרמב"ם היא מהפסוק (דברי הימים ב כד, ג): "וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם", והרי יהוידע היה כהן גדול, ואיך הותר לו לשאת שתי נשים.
ב"בירור הלכה" מובאים הסברים שונים לעניין זה, יש אומרים שיהוידע לא היה נשוי לשתי הנשים באותו זמן, אלא נשאן זו אחר זו. בשם החפץ חיים נאמר חידוש, שהאיסור הוא לשאת את שתי הנשים בזמן שכבר התמנה להיות כהן גדול, אולם אם נשאן קודם שנתמנה לכהן גדול רשאי לעבוד אפילו ביום הכפורים כשהוא נשוי לשתי נשים, אולם האור שמח חולק על כך וסובר שגם אם נשאן קודם שהתמנה – חייב לגרש אחת מהן קודם יום הכפורים. השפת אמת מחדש שאם היה נשוי לאשה אחת קודם שנתמנה לכהן גדול מותר לו לשאת אשה נוספת לאחר שנתמנה, כי האיסור הוא לשאת שתי נשים בהיותו כהן גדול. עם זאת אף הוא סבור שגם אם נשא הכהן הגדול שתי נשים בהיתר, עליו לגרש אחת מהן לפני יום הכפורים.
