ביאור הרב קוק בעניין פרה אדומה
הרב דב קדרון
יומא יד ע"א
אדם טמא מת שהיזו עליו מי חטאת נטהר. בברייתא בגמרא נחלקו רבי עקיבא וחכמים אם אדם טהור שהיזו עליו מי חטאת נטמא, או נשאר בטהרתו. לדעת רבי עקיבא זהו העניין ששלמה המלך לא הצליח להבין, איך פרה אדומה מטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים.
מרן הרב קוק זצ"ל (מדבר שור, דרוש נג) ביאר על פי מה שאמרו חז"ל שמצוות פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל, ותוכנו של חטא העגל היה הרצון להתקרב לה', אולם הם חשבו להתקרב אליו במעשה שנראה להם הגיוני על פי שכלם, ואילו מצוות ה' הם למעלה מהשכל האנושי, ולכן היו מי שנכשלו בו בעבודה זרה.
הקב"ה לא מנהיג את העולם ברמה שמתאימה לשכל האנושי, אלא הוא נותן "טהור מטמא", והרבה פעמים עניינים שבפני עצמם הם נגד השלמות, כמו שליטת הרשעים, מביאים אל התכלית הרצויה והטוב הגמור. לכן האדם, שהוא קצר שכל, אסור לו להתחכם ולבחור בעצמו את דרך עבודת ה', אלא עליו ללכת רק בדרך התורה, שהיא דרך השלמות שנתן לנו הקב"ה.
מוות נראה לכאורה להיפך מרצון ה', שהוא מלך חפץ בחיים, אבל על פי עומק חכמתו של בורא העולם אי אפשר להגיע אל התכלית בלי מיתה. לכן הטהרה מטומאת מת גם היא מושגת דווקא באמצעות מצווה שאין לאדם אפשרות להשיג את עומק טעמה, כדי ללמד שאדם צריך לבטל את השקפתו העצמית, ולדעת שהפתרון לחידת דרכו בחיים מצוי בעומק חכמת התורה ולא בשכל האנושי.
