עד כמה גדולה זכותו של הכהן הגדול?
הרב דב קדרון
יומא יז ע"ב
כהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.
הכהן הגדול רשאי להקריב כל קרבן שהוא חפץ, ואפילו לאחר שכבר ערכו הכהנים את ההגרלה, וזכה כהן מסוים בעבודה מסוימת יכול הכהן הגדול לבוא ולומר שרצונו לעשות עבודה זאת בעצמו.
ב"בירור הלכה" מובאת דעתו של בעל השאגת אריה (בספרו גבורות ארי), שאפילו במנחה של כהן, שיש לו זכות לבוא ולהקריבה בכל עת שירצה, גם במשמר שאינו שלו, זכותו של הכהן הגדול גוברת ורשאי הוא להקריב בעצמו את מנחת הכהן. ואף על פי שאפילו הכהנים של אותו משמר אינם יכולים להקריב את מנחת הכהן, כוחו של הכהן הגדול – גדול יותר מכוחם של הכהנים המשרתים באותו משמר.
לעומת זאת מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סימן צט) כתב שמכיוון שנאמר בגמרא (ב"ק קט,ב) לגבי כהן שרוצה להקריב את הקרבן הפרטי שלו: "מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה? תלמוד לומר: ובא בכל אות נפשו... ושרת", ומכאן למדנו שכל כהן רשאי להקריב את קרבנו הפרטי גם בזמן שמשמר אחר של כהנים מצוי בבית המקדש, משמע שזכותו של הכהן להקריב את קרבנו הפרטי גוברת על זכותם של כל הכהנים האחרים, ואפילו על זכותו של הכהן הגדול, כי זוהי המשמעות של הביטוי: "בכל אות נפשו", ולא מסתבר שהכהן הגדול יכול ליטול מחברו את מה שהתורה זיכתה לו.
