הכל בעיני המתבונן / רפי זברגר

יומא יז ע''א-ע''ב

הקדמה

ממשיכים בדף שלנו לדון בסתירה בין המשנה במסכת תמיד והמשנה במסכת מידות ביחס למיקום לשכת הטלאים. האם היא שכנה בצפון מערב לשכת המוקד (מסכת תמיד) או בדרום מערב של לשכת המוקד (מסכת מידות). התירוץ הראשון לסתירה דיבר על מחלוקת תנאים, נלמד היום יישוב נוסף לסתירה.
 

הנושא

רב אדא בריה דרב יצחק אמר: האי לשכה אקצויי מקציא, ודאתי מצפון - מתחזיא ליה בדרום, ודאתי מדרום - מתחזיא ליה בצפון.
רב אדא בנו של רב יצחק מתרץ ומסביר כי לשכת הטלאים אמנם הייתה משוכה לצד מערב והגיעה כמעט עד לקצה הדרומי, וכן בצפון, הגיעה עד כמעט הקצה הצפוני (עד קרוב ללשכת החותמות אשר הייתה בפינה צפון מערב).
לאור זאת מסביר רב אדא כי אדם ההולך מדרום לצפון, ורואה כי לשכת הטלאים נמשכת לצפון "נראה לו" כי הלשכה נמצאת בצפון מערב, ואילו אדם ההולך מצפון לדרום, ורואה לשכה זו משוכה כלפי דרום, נראה לו כי הלשכה נמצאת בדרום מערב. ובאמת אין זו מחלוקת בין המשניות, אלא נקודות מבט שונות, לפי מיקום ההולך בפאה המערבית.
כך שהמשנה במסכת תמיד מתייחסת להולך מדרום לצפון ולכן קבעה אותו בצפון מערב, והמשנה במסכת מידות מתייחסת להולך מדרום לצפון ולכן קבעה את הלשכה בצפון מערב.
ומסתברא דבמערבית דרומית הואי.
ומסיים רב אדא ואומר כי למרות מה שאמר לעיל, לשכת הטלאים הייתה משוכה יותר לצד דרום (ובאמת כפי שהסברנו לעיל, בצפון הייתה לשכת החותמות בקודקוד הצפון מערבי, כך שהיא הייתה סמוכה ללשכה זו ומרוחקת מעט מהפינה הצפון מערבית). ומיד מוכיח זאת רב אדא.
ממאי - מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים ומשנינן: אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מר קא חשיב דרך ימין, ומר קא חשיב דרך שמאל.
לפי ''החישוב'' של מסכת תמיד, היה נראה לשכת לחם הפנים בצד צפון מזרח (לפי פשט משנה שלשכת הטלאים נמצאת בצפון מערב, והליכה בכיוון מערב-דרום-מזרח-צפון, מביאה את לשכת לחם הפנים (המנויה רביעית במשנה) לצד צפון מזרח, וזהו סתירה לכתוב במסכת מידות, שלשכת לחם הפנים היתה בדרום מזרח. וממשיכה הגמרא להסביר:
אי אמרת בשלמא במערבית דרומית הואי - היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים. אלא אי אמרת צפונית מערבית הואי, סוף סוף מאי תירוצא דלחם הפנים? אלא לאו שמע מינה: במערבית דרומית הואי, שמע מינה.
רק אם נאמר שלשכת הטלאים באמת הייתה בצד דרום מערב (והמשנה במסכת תמיד ציינה צפון מערב, רק לפי הנראה להולך מדרום לצפון), ונאמר כי הכיוון ההליכה היא מכיוון ימין לשמאל, הרי שבהליכה זו, הלשכה הרביעית מביאה את לשכת לחם הפנים לדרום מזרח כפי שכתוב גם במסכת מידות. בכך תרצנו את הסתירה לכאורה בין שתי המשניות.
ובאופן זה הוכיח רב אדא, כי לשכת הטלאים הייתה ''משוכה'' יותר דרומה.
 

מהו המסר

בתשובת רב אדא אנו רואים כי ''הכל בעיני המתבונן''. לשכה הטלאים שהייתה משוכה בצד מערב מדרום לצפון, בעיני המגיע מדרום נראה כי היא ''צפונית'', ובעיני המגיע מצפון נראה כי היא ''דרומית''.
יש ניסוי דומה ב''אבחנת צבעים". כאשר מראים לאדם צבע אפור לאחר שראה צבע לבן, הרי האפור נראה לו יותר שחור. לעומת אדם שרואה את האפור לאחר שראה צבע שחור, נראה לו יותר לבן.
השאלה היא: מהיכן אתה מגיע? מה ראית קודם לכן? וכן הלאה על זה הדרך.
וכך גם בשאר הוויות החיים. לשני אנשים הרואים אותו מראה, ייתכן שלאחד נראה כך, ולשני נראה אחרת.
אם נוסיף לכך גם את ''אופן מבט לחיים'', הרי שהשאלה ''מהיכן אתה מגיע'' תלויה לא רק מהיכן אדם מגיע פיזית, אלא מאיזה מבט לחיים אדם מגיע? האם ממבט חיובי וטוב על החיים, או שמא ממבט קר וציני על החיים.
נאחל לעצמנו ולסביבתנו להיות מהאנשים הרואים כל דבר במבטים יפים וטובים. מתוך מחשבות טובות, וראיית הטוב בכל דבר, גם אם לזמן מה נראה פחות טוב.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]