השראת השכינה בגלוי והשראת השכינה בנסתר
הרב דב קדרון
יומא כא ע"ב
אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים.
כלומר בבית המקדש השני לא שרתה השכינה. על פי זה ביאר החתם סופר בדרשותיו (דף שכ"ח) מדוע הבניין של בית המקדש הראשון היה נמוך הרבה יותר מהבניין של בית המקדש השני. כי בבית ראשון העיקר הייתה השראת השכינה, והבניין היה טפל לה, אולם בבית שני העיקר היה הבניין, כי לא שרתה בו השכינה. כלומר בבית ראשון העיקר הייתה הפנימיות הרוחנית, ואילו בבית שני העיקר הייתה החיצוניות הגשמית.
מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סימן צו) מקשה: מדוע כותב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ו,טז) שקדושת המקדש וירושלים אינם בטלים לעולם, ומבאר: "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה", והרי כאן בגמרא מבואר שהשכינה לא שרתה בבית המקדש השני?
בהסבר דברי הרמב"ם הוא כותב שבוודאי אין כוונתו על השראת השכינה בגלוי, כי אכן בצורה גלויה השכינה הפסיקה לשרות בבית המקדש השני, אלא כוונתו היא שאין זה כבודו של מלך מלכי המלכים שהקדושה תתבטל מאותו מקום, כי מכיוון שפעם אחת חל כבוד ה' על מקום המקדש, ונקרא שמו הגדול על הבית הזה, אי אפשר שיתבטל ויצא מקדושתו לעולם, כי גם בזמן החורבן נקרא שמו על הבית הזה, כמו שדרשו חז"ל על הפסוק (ויקרא כו, לא): "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם", שגם בזמן שהם שוממים הקדושה נשארת במקום.
