סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

ניסים העוברים על ידינו / רפי זברגר

יומא כא ע''א-ע''ב

 

הקדמה

למדנו במשנה בדף הקודם כי בשלושת הרגלים היו אנשים רבים בהר הבית, ולכן הקדימו את העבודות בבית המקדש לאשמורה הראשונה של הלילה. הגמרא מרחיבה בדף שלנו על ריבוי האנשים בבית המקדש, והניסים שנעשו בתופעה זו ביחד עם ניסים אחרים במקדש.
 

הנושא

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופין, ומשתחוים רווחים.
רב יהודה בשם רב מספר כי המון רב צבא על בית המקדש, והיה נס גדול שלמרות עמידתם בצפיפות, הם יכלו להשתחוות במשך עבודת כהן גדול ביום הכיפור. ממשיכה הגמרא ומפרטת על ניסים נוספים שאירעו בבית המקדש, המפורטים במסכת אבות (ה', ה'):
וזה אחד מעשרה נסים שנעשו במקדש. דתנן: עשרה נסים נעשו בבית המקדש: לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, ולא הסריח בשר הקדש מעולם, ולא נראה זבוב בבית המטבחים, ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ולא נמצא פסול בעומר, ובשתי הלחם, ובלחם הפנים, עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים.
שלושת הניסים עוסקים בנושאים הקשורים להיגיינה. למרות שהיתה כמות עצומה של בשר בבית המקדש (בעיקר בחלק הצפוני, שם שחטו את קרבנות קדשי קדשים), אשר לפעמים שהתה אפילו יומיים ללא קירור (שבת הסמוכה לחג), לא השפיע על נשים בהריון, והן לא הפילו עקב כך, וכן הבשר לא הסריח וזבובים לא הילכו בעזרה.
• כהן לא נטמא אף פעם בטומאת קרי, טומאה הפוסלת אותו מעבודה
• שלשת הניסים הבאים עוסקים במנחות חשובות: עמר, שתי הלחם ולחם הפנים שהן לא נפסלו מחמת טומאה (אם היו נפסלים, לא הייתה אפשרות להביא אחרים במקומם, כל אחד מסיבתו).
• שני ניסים נוספים קשורים להמון ישראל בירושלים, בעיקר בימי המועדים: עומדים צפופים ומשתחווים רחבים, כפי שראינו לעיל, ולמרות הצפיפות הגדולה, אנשים לא התלוננו שאין להם מקום לישון בעיר הקודש.
נס נוסף מעיד על שמירת עם ישראל מפני הנחשים והעקרבים המצויים בירושלים.
במסגרת הדיון בגמרא על מספר הניסים, מוסיפים עוד ניסים שלא נימנו במשנה, ומאחדים מספר ניסים לנס אחד (ניסים במנחות). נפרט חלק מדיון זה:
ותו ליכא? והאמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מקום ארון אינו מן המדה. ואמר רבנאי אמר שמואל: כרובים בנס היו עומדין! - ניסי דבראי - קא חשיב, ניסי דגואי - לא קא חשיב.
על השאלה מדוע נס עמידת הכרובים הנוספים שהעמיד שלמה בקודש הקודשים, אשר תפשו את כל החלל (שני כרובים שכל אחד פרוש לחמש אמות בכל צד, יחד עשרים אמות) ולא השאירו מקום לארון הברית, עונה הגמרא כי המשנה במסכת אבות מונה רק ניסים שכל עם ישראל רואה אותו (חיצוניים), אך ניסים אשר נראו רק בתוככי המקדש לא נימנו במשנה.
- - אי הכי לחם הפנים נמי ניסי דגואי הוא! - לחם הפנים ניסי דבראי הוא, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב על השלחן הטהר, טהור - מכלל שהוא טמא,... אלא: מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום, שסילוקו כסדורו, שנאמר לשום לחם חום ביום הלקחו.
מיד מקשה הגמרא מדוע נס לחם הפנים, אשר נשארו חמים וטריים, למרות שעמדו על שלחן בהיכל במשך שבוע שלם, נמנה בניסים (נס זה נוסף במהלך הדיון בגמרא), והרי גם נס זה הינו בפנים המקדש. והגמרא עונה כי כולם ראו את האדים של לחם הפנים, בשעה שהגביהו את השלחן, כדי להראות לכולם את הנס המיוחד הזה.
- ותו ליכא? והאמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן, וכשהרוח מנשבת בהן נושרין, שנאמר (תהילים ע''ב, ט''ז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. וכשנכנסו נכרים להיכל - יבש, שנאמר (נחום א', ד'): גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל. ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן, שנאמר (ישעיהו ל''ה, ב'): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ: ! - ניסי דקביעי לא קא חשיב.
נס נוסף היה בבית המקדש, ששלמה נטע עץ עושה פירות זהב... אשר פרח בימי בית ראשון, יבש עם כיבוש המקדש על ידי נוכרים, ועתיד לחזור ולפרוח בעז''ה בבנין בית המקדש השלישי. נס זה מיישבת הגמרא, לא נזכר במשנה, כיון שזהו ''נס קבוע'', שהיה בשעתו כל הזמן, ולכן המשנה אינה מונה אותו.

- השתא דאתית להכי - ארון וכרובים נמי ניסי דקביעי נינהו.
מסיימת הגמרא, ומעירה כי ניתן לומר תירוץ זה גם על הקושיות של נס ארון וכרובים שהוזכר לעיל.
 

מהו המסר

למדנו מספר עקרונות על הזכרת ניסים בבית המקדש:
• אין מציינים ניסים פנימיים שלא כולם רואים אותם.
• גם ניסים קבועים אשר אירעו כל הזמן, אינם מנויים בפירוט ניסי המקדש.
ניסים אשר קורים לאנשים מסוימים וספציפיים אינם ''נחלת הכלל''. אלו ניסים המלמדים את אותם אנשים שחווים אותם, ואין צורך לגלותם ולפרסמם. כמו כן, ניסים שקורים כל הזמן, אנשים ''מתרגלים'' אליהם, ולא מרגישים בנס המתרחש לנגד עיניהם כל הזמן. נלמד מכך שני מסרים בנושא ניסים:
• יש ניסים פרטיים, אישיים שהקדוש ברוך מרמז ו''מדבר'' אלינו. פקיחת עיניים ותשומת לב תביא להודאה על כך מידי יום.
• כמו כן, ישנם ניסים ליחיד כמו גם לציבור, המתרחשים באופן תדיר וקבוע ו''עוברים לידינו'' בלי משים. אדם הפוקח את עינים ורואה אותם מודה לקדוש ברוך ביום יום "על ניסך ועל נפלאותיך שבעל עת, ערב ובקר וצהרים". 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר