מתי אין מעבירין על המצוות?
הרב דב קדרון
יומא נח ע"ב
כאשר הכהן הגדול יוצא מתוך ההיכל אל העזרה עם שירי דם הפר, הוא שופך אותם על היסוד המערבי של המזבח, כי זהו היסוד שהוא עובר לידו תחילה, ומבארים תוספות (מובא ב"בירור הלכה") שעניין זה מבוסס על הכלל ש"אין מעבירין על המצוות".
ב"בירור הלכה" מובאים שני ביאורים לגבי הכלל הזה: א. יש מבארים שכלל זה חל לגבי מצווה אחת שאפשר לקיימה בשני מקומות או בשני זמנים, וצריך לקיים אותה במקום הראשון או בזמן הראשון שמתאפשר הדבר. ב. יש מפרשים שכלל זה חל לגבי שתי מצוות שאדם עתיד לקיים את שתיהן, וצריך לקיים את המצווה שהזדמנה לו ראשונה, אף אם היא קלה יותר מהמצווה השניה.
במצב שבו אדם צריך לבחור מצווה אחת מתוך שתים, כגון מי שנמצא בבית הסוהר ונותנים לו לבחור יום שבו יוכל לצאת ולקיים מצוות, נחלקו רבותינו האחרונים.
הרדב"ז (ח"ד סימן יג) והחכם צבי (סימן קז) סבורים שגם באופן זה חל הכלל שאין מעבירים על המצוות וצריך אותו אדם לצאת ביום הראשון שמתאפשר לו, גם אם ביום אחר יוכל לקיים מצוות חמורות יותר.
לעומת זאת החיי אדם (כלל סח) פוסק שבמצב כזה לא שייך הכלל שאין מעבירים על המצוות, ויש לאותו אדם לקיים את המצווה החמורה יותר, גם אם זה יתאפשר לו רק בזמן מאוחר יותר.
