מדוע דווקא ביום הכפורים הסדר מעכב?

הרב דב קדרון

יומא ס ע"א

במשנה שנינו שכל העבודות שנעשות על ידי הכהן הגדול ביום הכפורים צריכות להיעשות על פי הסדר, ואם שינה את הסדר – לא עשה כלום.

בדרך כלל בדברים שקבעה התורה סדר מסוים איך לעשותם, הסדר לא מעכב, ואם עשו את הדברים בסדר אחר יצאו בזה ידי חובה, כגון: כאשר קושרים ציצית, מצווה מן התורה להקדים את הכריכה של החוט הלבן לפני כריכת חוט התכלת (מנחות לח,א), אך בדיעבד אם הקדים את התכלת ללבן – יצא ידי חובה. בחליצה מצווה מן התורה להקדים את החליצה לרקיקה (יבמות קה,א), אולם בדיעבד אם שינו את הסדר – יצאו ידי חובה. בלבישת בגדי הכהונה מצווה מן התורה להקדים את לבישת המכנסים ללבישת הבגדים האחרים, אולם אם שינו את הסדר יצאו ידי חובה.

סדר עבודת היום של יום הכפורים מעכב לכל הדעות, ואם שינה את הסדר לא יצא ידי חובה. העניין צריך ביאור, מדוע דווקא בכפרה הסדר מעכב? ייתכן שמכיוון שמדובר ביום שבו כל העבירות נמחלות ועם ישראל חוזר בתשובה שלמה, הקירבה מחדש אל ה' ועשיית רצונו באה לידי ביטוי בהקפדה יתירה, אף מעבר למה שנדרש בדרך כלל, מתוך חביבות של דבר ה', בדומה למה שנזכר בכמה מקומות בגמרא על פרטים מסוימים שחכם מסוים הזכיר בדבריו, ואחרים הקפידו דווקא על כך "הואיל ונפיק מפומיה" (פסחים קיד,ב, סוכה לב,ב, סנהדרין עב,א), כך אנו מצווים להקפיד ביום הכפורים, מתוך החיבה היתירה שיש באותו יום קדוש לדבר ה', לעשות את הדברים בדיוק כסדרם.