חשיבות ההכנה / רפי זברגר

יומא ס ע''א-ע"ב

הקדמה

נלמד את ראשיתה של המשנה בדף שלנו:
כל מעשה יום הכפורים האמור - על הסדר.
פותחת המשנה בכלל וקובעת כי כל העבודות של כהן גדול ביום הכיפורים חייבות להיעשות לפי הסדר שלמדנו במשניות ובגמרא, והוא הסדר הכתוב בפרשת אחרי מות (ויקרא ט''ז).
אם הקדים מעשה לחבירו - לא עשה כלום.
ולכן קובעת המשנה, אם הקדים פעולה שצריכה להתבצע מאוחר יותר כאילו לא בוצעה ויש לחזור ולעשותה. מיד מדגימה המשנה הלכה זו בדוגמא מקרבנות שלמדנו עליהם בדפים האחרונים.
הקדים דם השעיר לדם הפר - יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר.
למדנו כי הזאת פר כהן גדול קודמת להזאת השעיר הפנימי, גם בהזאות הנעשות בקודש הקודשים, וגם בהזאות הנעשות כנגד הפרוכת בהיכל. לכן אם הקדים את הזאת השעיר להזאת הפר, אין הזאה זו נחשבת, וחייבים לחזור ולהזות שוב את דם השעיר לאחר שהיזו את דם הפר.
 

הנושא

נלמד ברייתא המתארת מחלוקת תנאים ביחס לדין של המשנה.
תנו רבנן: כל מעשה יום הכפורים האמור - על הסדר. אם הקדים מעשה לחבירו - לא עשה כלום. אמר רבי יהודה: אימתי - בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים, אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ, אם הקדים מעשה לחבירו - מה שעשה עשוי.
יש מחלוקת ראשונים האם התנאים בברייתא חולקים על תנא קמא או שמא מסבירים ומגדירים את דעתו של תנא קמא.
רבי יהודה אומר כי הכלל של המשנה חל רק העבודות הנעשות בבגדי לבן בתוך קודש הקודשים: הקטרת הקטורת, הזאת דם הפר והזאת דם השעיר. אבל ממשיך רבי יהודה וקובע, כי עבודות הנעשות מחוץ לקודש קודשים, הגם שנעשות בבגדי לבן, והגם אשר נעשות בהיכל – אינן מעכבות אחת את השניה, וגם אם לא עשה כסדר – יצא ידי חובתו.
זהו הסברו של רש''י על המשנה, יש חולקים ומסבירים אחרת.
רבי נחמיה אומר: במה דברים אמורים - בדברים הנעשים בבגדי לבן, בין מבפנים בין מבחוץ, אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ - מה שעשה עשוי.
רבי נחמיה חולק וסובר שלא רק עבודות הנעשות בקודש הקודשים מעכבות אם לא נעשו כסדרן, אלא כל עבודות הכהן הגדול הנעשות בבגדי לבן, גם אם נעשו בהיכל, הרי אלו מעכבות אם לא נעשו כסדרן. עבודות של הכהן הגדול הנעשות בבגדי זהב (עבודות הנעשות גם מידי יום במהלך השנה) אינן מעכבות אם לא נעשו כסדר.
נקפוץ לסוף הדף בו מקשה הגמרא מברייתא על שיטת רבי יהודה:
אמר רבי חנינא: קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר - לא עשה ולא כלום. כמאן - דלא כרבי יהודה. דאי רבי יהודה - האמר כי כתיבא חקה - בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבא!
למדנו לעיל כי שחיטת פר כהן ביום הכיפורים קודמת לחפינת הקטורת (חפינה היא לקיחת הקטורת ביד הכהן לקראת הקטרתו בקודש הקודשים). אומר רבי חנינא בברייתא, כי אם הקדימו את החפינה לשחיטת הפר – הפעולה אינה נחשבת ויש לחזור ולחפון שוב לאחר שחיטת הפר. מבינה הגמרא, כי לכאורה ברייתא זו אינה סוברת כמו רבי יהודה, שהרי חפינה אינה עבודה הנעשית בתוך קודש הקודשים, ולכן לפי רבי יהודה לכאורה אינה צריכה לעכב.
אפילו תימא רבי יהודה: צורך פנים כפנים דמי.
מתרצת הגמרא ואומרת כי ניתן להסביר את הברייתא גם לפי שיטת רבי יהודה. חפינת הקטורת מעכבת, למרות שלא נעשית בקודש הקודשים, כיוון שהיא עבודה לצורך הקטרת הקטורת, שהיא נעשית בתוך קודש הקודשים, ועל פי הכלל ''צורך פנים כפנים דמי'' אנו מחשיבים את חפינת הקטורת כאילו היא עבודת פנים, ולכן גם היא מעכבת.
 

מהו המסר

אנו לומדים מן הכלל ''צורך פנים כפנים דמי'', כמה יש להחשיב ולהשקיע בעבודות הכנה לקראת פעולה חשובה.
אין לזלזל ולומר כמו שרבים נוהגים לחשוב ''יהיה בסדר'', וכבר נסתדר בהמשך. לא ולא. יש לחשוב על כל הפעולות הנדרשות. יש להכין לפני הפעולה את כל הרכיבים הנדרשים לביצוע הפעולה עצמה. יש להתכונן בתשומת לב רבה ולא לחפף בשלבים המקדמיים לכל פעולה, קטנה או גדולה, וכך לבוא מוכנים ומצוידים בכל מה שצריך, כדי לבצע את הפעולה הנדרשת בצורה הטובה ביותר. כל הטורח בערב שבת, אוכל בשבת (עבודה זרה ג.). ולכן מחשיבים את ההכנות באותה חשיבות כאילו הן הפעולה החשובה בעצמה. צורך פנים – כפנים דמי.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]