טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

דשומשמי קא אמרת, או דקורטמי קא אמרת – קורטם הצבעים

 

"אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: טרימא מהו? לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה. יתיב רבינא קמיה דרבא, אמר ליה: דשומשמי קא אמרת, או דקורטמי קא אמרת, או דפורצני קא אמרת? אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה, אמר ליה: חשילתא ודאי קא אמרת, ואדכרתן מלתא הא דאמר רב אסי: האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא, ואסור לעשות מהן שכר. והלכתא: תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלוייהו בורא פרי העץ. מאי טעמא במלתייהו קיימי כדמעיקרא" (ברכות, לח ע"א). 

פירוש: אמר ליה ההוא מרבנן [לו אחד החכמים] לרבא: טרימא מהו דינו לענין ברכה? לא הוה אדעתיה [היה בדעתו] של רבא, לא הבין, מאי קאמר ליה [מה הוא אומר לו], ששכח מה הוא טרימא. יתיב [ישב] רבינא קמיה [לפני] רבא, אמר ליה [לו] רבינא לאותו תלמיד השואל: האם לטרימא דשומשמי קאמרת [של שומשומין אתה אומר, מתכוין], או דקורטמי קאמרת [של כרכום אתה אומר], או דפורצני קאמרת [של חרצני ענבים אתה אומר]? אדהכי והכי אסקיה [בין כה וכה העלה] רבא לדעתיה [בדעתו], ונזכר ואמר ליה [לו] לאותו תלמיד: חשילתא [לדברים מעוכים] ודאי קא אמרת [אתה אומר, מתכוין], ואדכרתן מלתא הא [והזכרתני דבר הלכה זה] שאמר רב אסי: האי תמרי [אותם תמרים] של תרומה מותר לעשות מהן טרימא, ואולם אסור לעשות מהן שכר, שכאשר עושה מהתמרים טרימא הריהם נשארים בעינם, ואולם כאשר הוא עושה מהם שיכר הריהם מתקלקלים, ואסור לקלקל מאכל תרומה. ומסכמים: והלכתא [והלכה] היא שתמרי ועבדינהו [תמרים ועשאם] טרימא מברכין עלוייהו [עליהם] "בורא פרי העץ". מאי טעמא [מה טעם] הדבר? משום שבמלתייהו קיימי כדמעיקרא [שבדברם בטבעם, הם עומדים כמתחילה]   (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קורטם הצבעים    שם באנגלית:   Safflower   שם מדעי:  .Carthamus tinctorius L

שם נרדף במקורות:  מוריקא, חריע, קורטמי, דרדרא (?)     שמות בשפות אחרות: ערבית – עוצפור,  קורטום


נושא מרכזי: מהו "קורטמי" ומה היה השימוש בו? 

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על קורטם הצבעים וכרכום הגינה הקש/י כאן.

בספרות חז"ל אנו מוצאים רמזים מעטים לזהותו של הצמח הנקרא "קורטמי" אך ייתכן והכוונה לצמח המוזכר בשמות נרדפים בהקשרים נוספים (ראו במאמר "האי ריאה דדמיא ככשותא וכמוריקא" (חולין, מז ע"ב). מדברי רבינא אנו לומדים שמדובר בצמח ששימש למאכל בתערובת מסויימת ("טרימא"). מפרש רש"י: "דקורטמי - כרכום, שכותשים אותו ונותנין בו יין ושותין". באופן דומה פירש המאירי: "... וענין קורטמי פירושו שהיה מנהגם לכתוש גרעיני הכרכום ומערבים בו דברים אחרים ומוציאים משם משקה ואוכלים אחר כך הפסולת על ידי אותו התערובת וכו'". גם הערוך (ערך "טרימא") זיהה את "קורטמי" ככרכום אלא שכנראה אין הכוונה למין כרכום המוזכר בהקשרים אחרים (ראו במאמר "פרחא זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו" (פסחים, קי ע"א)) אלא לצמח המזכיר את הכרכום וכפי שמשתמע מלשון בעל "מוסף הערוך" (ערך "קרטם"): "פי' בלשון ערבי ורומיי מין נטע אשר פרחו כמו כרכום ונקרא כרכום יערי וזרעו כמו שעורה ויש לו סגולות ברפואה". הוא כתב "פרחו כמו כרכום" אך לא "כרכום". מסתבר שהצמח הנקרא בערבית قرطام (qurtam) ובלטינית Carthamus הוא המין "קורטם הצבעים" (תמונות 1-2). המשך דבריו רומז אף הוא על קורטם הצבעים הן בגלל שזרעיו דומים במידה רבה לזרעי שעורה (תמונות 3-4) והן משום שהוא בעל "סגולות" רבות ברפואה.

"קורטמי" משמש כמרכיב ב"זיתום המצרי"(1) שלדברי רב יוסף הוא התרופה הנקראת במשנה "מי דקלים". על פי המשנה (שבת, פי"ד מ"ג) "מי דקלים" אסורים בשתיה בשבת משום שהם משמשים כתרופה ל"ירוקה" (צהבת). נאמר בגמרא (שבת, קי ע"א): "רב יוסף אמר: זיתום המצרי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא וכמונא. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא. וסימניך: סיסאני. ושתי להו בין דבחא לעצרתא, דקמיט מרפי ליה, ודרפי קמיט ליה" (2). במסכת פסחים (מב ע"ב) מתואר אופן ההכנה של ה"זיתום המצרי": "מאי זיתום המצרי? תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא. רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני. תרו להו, וקלו להו, וטחני להו, ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא. דקמיט מרפי ליה, ודרפי מקמיט ליה. לחולה ולאשה עוברה סכנתא"(3). כאן מזהה רש"י: "קורטמי - מוריקא, קרו"ג".

במקור נוסף "קורטמי דחוחי" משמש כשיקוי לכוח גברא: "אמר אביי: מי שאינו בקי בדרך ארץ, ליתי ג' קפיזי קורטמי דחוחי, ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונישתי. אמר רבי יוחנן: הן הן החזירוני לנערותי"(4) (גיטין, ע ע"א). שאלה שיש לשאול היא האם "קורטמי" זהה ל"קורטמי דחוחי". רש"י מפרש כאן באופן מעט שונה: "קורטמי דחוחי - קרו"ג הגדל בקרקע מזובל בזבל הצאן". אמנם הוא חוזר על השם "קרו"ג" אך מוסיף תאור שאינו מופיע באיזכורים האחרים. קורטם הצבעים אכן צמח קוצני ומניב היטב בשדות המכילות רמה גבוהה של חנקן(5) האופייניות לקרקעות מזובלות ב"זבל הצאן". גידול בקרקעות מסוג זה איננו בלעדי לקורטם הצבעים והוא מאפיין כמה מינים מהסוג קורטם הנפוצים במעזבות דוגמת המין קורטם דק.

מאפיין נוסף התומך בזיהוי "קורטמי דחוחי" כ"קורטם הצבעים" הוא עצתו של אביי להשתמש בו כתרופה למי שסובל מ"כוח גברא" פגום. צמח זה משמש ברפואה העממית הנהוגה במקומות שונים מאז ימי קדם כמעורר (aphrodisiac) וכטיפול באימפוטנציה (as an augmenter of potency and it is so profitable for impotence). מחקר(6) שבדק את השפעת קורטם הצבעים על התפתחות המערכת המינית בעכברים מצא שהוא משפר מדדים שונים במערכת הרבייה. ממצא זה חשוב ומעיד על כך שהשפעת הצמח איננה רק פסיכולוגית אלא שהיא פיסיולוגית. מעניין לגלות פעם נוספת התאמה בין הרפואה העממית והרקע הפיסיולוגי.

למיצוי ושמן של קורטם הצבעים יש שימושים רפואיים חשובים רבים. הוא הוכח כיעיל לטיפול בצהבת וחצבת. הוא משמש כחומר משלשל, משכך כאבים, אנטי דלקתי, מפחית חום, לטיפול לבעיות מחזור, שטפי דם לאחר לידה, אוסטיאופורוזיס, סכרת, הגנה על הכבד, סרטן, לייפת ונוגד חימצון. החומרים הפעילים העיקריים בצמח הם קרטמין, hydroxyl safflower yellow-A, קרטמידין ולוטאולין. בסין מגדלים אותו כצמח תרופה לטיפול במחלות קרדיו-וסקולריות, עקרות גברים ונשים, הפחתת רמת כולסטרול, סוגים שונים של שיגרון, מחלות דרכי הנשימה, דלקת רפידת הקיבה ועוד(7).

 

תמונה 1. קורטם הצבעים - תפרחת		תמונה 2. קורטם הצבעים - עלי כותרת יבשים                  צילם: ExplicitImplicity

 

תמונה 3. גרגירי חריע         צילם: אביחי בנימיני		תמונה 4. גרגירי שעורה

 

 

---

(1) מקור השם זיתום המצרי הוא ביוונית (zuthos) וממנה הושאל ללטינית (zythum). דיוסקורידס (II 109) כתב שלמשקה סגולות רפואיות (ז. עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, עמ' 89 הערה 375).
(2) פירוש: רב יוסף אמר: מי דקרים הם זיתום המצרי והוא עשוי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא [שליש שעורים, ושליש כרכום, ושליש מלח]. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא וכמונא [שליש חטים, ושליש כרכום, ושליש מלח וכמון] וסימניך שתזכור מי מהם אמר שזיתום עשוי משעורים הסל שקרוי סיסאני שיש במלה פעמיים את האות ס' לסימן: שרב יוסף שיש בשמו את האות ס' הוא שעורים (ולענין זה האות ש' היא כ־ס'). ושתי להו [ושותה אותם] בין דבחא לעצרתא [פסח לעצרת, שבועות]. דקמיט [מי שהוא עצור במעיו] מרפי ליה [מרפה אותו], ודרפי [ומי שהוא רפוי, משולשל] קמיט ליה [עוצר אותו].
(3) פירוש: במשנה נאמר כי זיתום המצרי יש בו משום חמץ, ושאלו: מאי [מהו] זיתום המצרי? תנא [שנה] רב יוסף מתוך ברייתא: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא [שליש שעורים, שליש כרכום, ושליש מלח]. רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי [היה מוציא שעורים ומכניס חיטים]. כלומר, לדעתו זיתום המצרי לא נעשה משעורים אלא מחיטים. ומעירים: וסימניך הכלי הקרוי סיסני. כלומר, אם רצונך לזכור מי מן החכמים אמר שיש שעורים בזיתום יהא סימנך המלה סיסני, שמופיעה בה פעמיים האות ס', ותזכור כי רב יוסף שיש בשמו את האות ס' אמר שעורים (שהאות ש' הרי היא כאות ס'), פעמיים ס'. ותרו להו וקלו להו וטחני להו [ושורים אותם יחד ואחר כך קולים אותם באש וטוחנים אותם יחד] ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא [ושותים אותם מזמן הפסח ועד העצרת], דקמיט מרפי ליה, ודרפי מקמיט ליה [שמי שהוא עצור הרי הוא מרפה את מעיו, וזה שהוא מרופה הרי הוא מחזק את מעיו], לחולה ולאשה עוברה [מעוברת] סכנתא [סכנה] הוא לשתות ממשקה זה.
(4) פירוש: אמר אביי: מי שאינו בקי, כלומר, אין לו כוח בדרך ארץ (בתשמיש), ליתי [שיביא] שלשה קפיזי (כלים בני שלוש רביעיות) של קורטמי דחוחי [כרכום של חוחים], ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונישתי [ויכתשם ויבשלם ביין וישתה]. אמר ר' יוחנן: הן הן התרופות אשר החזירוני לנערותי לענין תשמיש.

רשימת מקורות:

Safflower בויקיפדיה
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 69-71).

 לעיון נוסף:

קורטם מכחיל באתר צמח השדה/
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 89-91).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה.

 

.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)