מהו הצד הנסתר שבמצוות סוכה?
הרב דב קדרון
סוכה יא ע"ב
נאמר בתורה (ויקרא כג, מג) שמצוות סוכה ניתנה "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
בגמרא מובאת מחלוקת התנאים: מה היו אותן סוכות שישבו בהן בני ישראל, סוכות ממש או ענני כבוד. בבירור הלכה מובא שבעניין זה פוסקים הטור והשולחן ערוך שהסוכות היו ענני כבוד, ויש לכך השלכה מעשית, כפי שמבאר המשנה ברורה: צריך להתכוון בזמן שמקיימים את מצוות סוכה שציוונו הקב"ה לעשות זאת זכר לענני הכבוד. אמנם בדיעבד יוצא ידי חובה גם מי שהתכוון לצאת ידי המצווה ללא פירוט.
רבנו בחיי (בספרו כד הקמח) מבאר שבעצם אין מחלוקת בין התנאים, כי יש בתורה צד נגלה וצד נסתר. על פי הצד הנגלה הסוכות שהושיב בהן הקב"ה את עם ישראל היו סוכות ממש, ועל פי הצד הנסתר היו אלו ענני כבוד.
מדוע דווקא בסוכות יש צורך להתכוון בזמן קיום המצווה ולחשוב על הצד הנסתר?
ייתכן שזה קשור לשמחה, שמודגשת ביותר בחג הסוכות. השמחה האמיתית היא בדברים הנסתרים, יראת ה' וקיום המצוות, ולא בדברים הגשמיים הנראים לעיני האדם, ומכיוון שכדי להגיע לשמחה האמיתית בחג הסוכות על האדם להתבונן ולחקור בשכלו עד שיתברר לו במה ואיך ראוי לשמוח, לכן דווקא בחג זה, שהוא חג ההתבוננות בצד הנסתר, גם במצות הסוכה צריך כל אדם להתבונן ולכוון גם לצד הנסתר שבה, מלבד הצד הנגלה.
