על מי לא חלה הגזרה?
הרב דב קדרון
סוכה טו ע"א
במשנה מדובר על תקרה שעשויה מנסרים של עץ, וב"בירור הלכה" מובא שלפי רש"י הנסרים הם בגודל ארבעה טפחים, שבדרך כלל אסור מדרבנן להשתמש בהם לסכך, אולם אם אדם מפקפק, כלומר מנענע אותם כולם, או מוציא אחד מהנסרים, ובמעשה זה הוא מוכיח שיודע שהתקרה כמו שהיא פסולה למצוות סוכה – באופן זה מותר לסכך באותם נסרים.
מכאן למד בעל שו"ת באר יצחק (או"ח סימן יא) עיקרון: בכל הגזירות שגזרו חכמים לא לעשות דבר מסוים שמא יבואו לעבור על איסור מן התורה, אם אדם עשה מעשה המוכיח שהוא יודע את הפסול דאורייתא – באופן זה לא גזרו את הגזירה מדרבנן.
לפי זה הוא כתב לגבי הגזירה שלא לאכול קטניות בפסח, שאחד הטעמים לה הוא שאי אפשר לברור היטב את הדגן שמעורב בקטניות ולהפריד אותו מהן, שאם אדם בירר לפני פסח באופן שאף אם נשאר דגן מעורב בקטניות הוא בטל בשישים, שמותר לטחון את הקטניות הללו ולהשתמש בקמח שלהן בתערובת של יי"ש.
הוא מוסיף שם שהיו נוהגים בזמנו לאפות מצות בפסח מקמח של כוסמת, שהוא מין קטניות, ולא חששו בזה לגזירה כנגד אכילת קטניות, משום שבררו אותם לפני כן ובכך עשו מעשה שמוכיח שיודעים את טעם הגזירה, לכן לא חלה על זה גזירת הקטניות.
