צריך להתבונן במטרה האמיתית
הרב דב קדרון
סוכה טז ע"ב
בציפורי נהגו לשמור את ספרי התורה בתוך אחד הבתים, מפחד הגוים, וכל פעם היו מביאים אותו לבית הכנסת לקריאת התורה. פעם אחת שכחו ולא הביאו אותו לפני שבת וסמכו על מחיצה תלויה שהייתה שם כדי לטלטל את ספר התורה.
היו שהקשו על כך: איך מותר להביא ספר תורה מהבית אל בית הכנסת לצורך קריאת התורה, והרי בירושלמי (יומא פ"ז ה"א) נאמר שאסור להוליך ספר תורה ממקומו אל מקום שבו נמצאים אנשים, כי אין זה כבודו של הספר שיביאו אותו אליהם, אלא האנשים צריכים ללכת אל המקום שבו נמצא ספר התורה, ואפילו אם אותם אנשים אינם יכולים לבוא, כגון שהם בבית הסוהר, אסור להוליך אליהם את ספר התורה, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף יד):
בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכפורים.
ביאר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש להתבונן בסיבה שבגללה מטלטלים את ספר התורה. בציפורי עיקר ייעודו של ספר התורה היה שיקראו בו בבית הכנסת, אלא שלצורך שמירתו הניחוהו באחד הבתים, לכן אין בזה זלזול בכבודו של הספר, כי הצורך בהולכתו נבע מהצורך לשמור עליו, נמצא שההולכה של ספר התורה נעשתה בעבורו. לעומת זאת כאשר מוליכים ספר תורה אל אנשים שנמצאים במקום אחר, יש בזה זלזול בכבודו של ספר התורה, כי אז ההולכה נעשית לצורך האנשים ולא לצורך ספר התורה.
