במה שווים כל האנשים?
הרב דב קדרון
סוכה יז ע"א
"דופן עקומה" הוא מצב שבו החלק של הסכך שסמוך לדופן הסוכה – פסול. אם אין בו שיעור ארבע אמות אז הסוכה כשרה, כי רואים את אותו חלק של הסכך הפסול כאילו הוא חלק מן הדופן, ולמרות שאין לשבת מתחת אותו סכך פסול – אין הסוכה נפסלת בגלל המרחק שיש בין הסכך הכשר לדופן, כי יש חיבור בין הסכך לדופן במקום שבו מתחיל הסכך הכשר. מהלכה זו מובן שריחוק בין הדפנות לבין הסכך פוסל את הסוכה.
הרש"ר הירש (פרשת אמור) מבאר ששני היסודות של הסוכה: הסכך והדפנות, מסמלים שני עניינים. הסכך בא להגן עלינו מפני השמש, להיות מחסה ומסתור, ואילו הדפנות משמשים גבול המבדיל בין אדם לחברו.
הגבולות המבדילים אדם מרעהו שונים זה מזה, יש מי שדפנות סוכתו עשויות מאבני שיש ויש שמסתפק בארבעה נסרים של עץ, כך גם מבחינת המעמד שבין האנשים כל אחד הוא שונה. אולם בדבר אחד כל בני האדם שווים: ההגנה ממרום, הסכך של הסוכה חייב להיות ארעי אצל כל אדם, ללא הבדל בין עני שבעניים לעשיר שבעשירים. כולם יודעים שלא כוחות הטבע ולא האדם יגנו עליהם, אלא רק הקב"ה השוכן במרומים, ובישיבתם בסוכה הם מכירים בכך ומודים על כך.
ההלכה האומרת שאסור שיהיה מרווח גדול בין הדפנות לבין הסכך רומזת שכל אדם צריך לקשר את מעמדו הגשמי למצבו הרוחני. להבין שעם מה שגזר עליו הקב"ה, דפנות שיש או דפנות עץ, הוא צריך לעבדו בלב שלם.
