מי נראה גדול בעיני האומות?

הרב דב קדרון

סוכה כב ע"ב

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים לגבי סוכה שחמתה וצילתה שווים, כלומר שיש מרווח בין הקנים של הסכך בדיוק כמו עובי הסכך עצמו. לדעת רש"י סוכה כזו פסולה, מפני שלמטה על הקרקע יש יותר חמה מצל וזוהי סוכה שחמתה מרובה מצילתה, אולם לדעת רבנו תם סוכה כזו כשרה, מפני שהמדד הוא בסכך עצמו ולא בצל שנראה על הרצפה, ואדם העומד מלמטה ומסתכל על הסכך רואה את האוויר שבין הקנים של הסכך כאילו הוא קטן יותר מהסכך עצמו, כי מרחוק דברים נראים קטנים יותר ממה שהם במציאות, כמו שכוכב גדול בשמים נראה לנו כקטן. כלומר: לפי רש"י צריך שצל הסוכה שעל הקרקע יהיה בפועל גדול יותר מחמתה, ואילו לפי רבנו תם צריך שמי שעומד ומסתכל על הסכך יראה כאילו שהסכך מהווה את רוב התקרה של הסוכה, למרות שבפועל הוא מכסה רק חצי.

אחת הראיות שמביא רבנו תם לשיטתו, שדברים נראים מרחוק קטנים יותר ממה שהם במציאות, היא מהפסוק (במדבר יג,לג): "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", כלומר: המרגלים אמרו שמכיוון שאנשי הארץ ראו אותם מרחוק הם נראו להם קטנים כמו חגבים. בעל האמרי אמת (פרשת שלח) אמר בשם אביו (השפת אמת) שכאשר אדם פועל באמונה לשם שמים ומתחזק בשליחותו – הקב"ה מסייעו והוא מצליח, אבל מי שלא פועל לשם שמים עלול להיכשל, וזה מה שקרה עם המרגלים, שבגלל שלא התחזקו בכוונה לשם שמים ראו את עצמם כקטנים "ונהי בעינינו כחגבים", וכתוצאה מכך: "וכן היינו בעיניהם". אילו היו הולכים בגדלות לשם שמים והיו גדולים בעיני עצמם – היו גם גדולים בעיני האומות.