סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

לימוד מכל אדם / רפי זברגר

סוכה כא ע''ב

 

הקדמה

נלמד את המשנה הראשונה בפרק השני:
הישן תחת המטה בסוכה - לא יצא ידי חובתו.
מטה מוגדרת כאהל ולכן, לדעת תנא קמא הישן תחתיה אינו יוצא ידי חובת ישיבת סוכה. הגמרא בתחילתה מעמידה דין זה במיטה שגובהה מעל עשרה טפחים, אבל אם גובה המיטה קטן מכך, גם לדעת תנא קמא אין איסור לישון תחתיה.
אמר רבי יהודה: נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר.
רבי יהודה העיד כי ישנו תחת הסוכה בפני חכמים, ומכיוון שלא העירו על כך מסיק רבי יהודה כי אין בעיה הלכתית לעשות זאת. הגמרא מסבירה את דעתו כי מיטה נקראת אוהל ארעי, ו''אין אוהל ארעי מבטל אוהל קבע''.
אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה.
טבי, עבדו של רבן גמליאל מוגדר תלמיד חכם. הוא שמע, למד והפנים את כל ההלכות שנהג רבו, עד כדי כך שרבן גמליאל הגדירו תלמיד חכם, שניתן ללמוד ממנו הלכות למעשה. כידוע, עבד חייב במצוות כאישה. ואשה פטורה ממצוות סוכה, שכן זו מצוות עשה שהזמן גרמא. לכן ''הרשה לעצמו'' טבי העבד לישון תחת הסוכה, ולא הקפיד לישון תחת הסכך ממש.
ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.
רבי שמעון הבין מתוך ''הסיפור'' של רבן גמליאל על טבי עבדו, כי אדם המחויב מצוות עשה אינו יכול לישן  
 

הנושא

נלמד את הברייתא המרחיבה מעט את התייחסות למעשי טבי, עבדו של רבן גמליאל:
תניא, אמר רבי שמעון: משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים; למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.
בברייתא אנו לומדים במפורש כי רבי שמעון למד שתי הלכות מדרכיו והנהגותיו של טבי, עבדו של רבן גמליאל.
לכאורה, הדין הראשון פשוט, כפי שהסברנו במשנה - טבי העבד מחויב במצוות כאשה, ואשה פטורה מן הסוכה, אם כך, מהו החידוש שלמד רבי שמעון מסיפור של טבי. אלא יש מפרשים שהחידוש הוא ביחס להווא אמינא אותה נלמד בהמשך המסכת, שגם אשה היתה יכולה להיות חייבת במצוות סוכה מדין ''תשבו כעין תדורו''. מחדש רבי שמעון שעבד וגם אשה אינם חייבים במצוות סוכה.
והברייתא מוסיפה ומגדירה במפורש דין נוסף הנלמד ממעשי טבי העבד, כי הישן תחת המטה אינו יוצא ידי חובתו, כדעת תנא קמא, כפי שהמשנה ציינה כ''לימוד לפי דרכנו''.
ולימא מדבריו של רבן גמליאל?
שואלת הגמרא על לשונה של הברייתא: מדוע נאמר "שיחה" של רבן גמליאל ולא בפשטות דברים של רבן גמליאל?
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן, כי הא דאמר רב אחא בר אדא, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד – שנאמר (תהילים א', ג'): הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ
תשובה הגמרא מעניינת ומספרת לנו כי אפילו שיחה של תלמידי חכמים המדברים על הא ודא, מלמדת את השומעים וניתן להסיק ממנה הלכות למעשה.
הפסוק בתהילים מדבר על תלמידי חכמים המשולים לעץ חזק השתול על פלגי מים (אין מים אלא תורה) שאפילו העלים, שהם ''דברים קלים'' כלשונו של רש''י לא נובלים, ומהווים מקור השראה ולימוד לנהנים ממנו, ושומעים את ''שיחתו''.
 

מהו המסר

היחס המיוחד שהיה לרבן גמליאל לטבי עבדו מפורט במספר מקומות בש''ס ומלמד אותנו כמה דברים יפים:
• יחס של כבוד והערכה לכל אדם, גם לאנשים המוגדרים ''פחותים'' כמו עבדים ושפחות.
• גם עבד יכול להיות תלמיד חכם. הכול תלוי ברצון ובשאיפות ובנכונות ללמוד ולהשקיע. אין ספק שטבי היה מאזין ברוב קשב לשיעוריו וללימודיו של רבן גמליאל אדונו. הקשיב, למד והפנים כנראה במשך שנים רבות, וכך הפך להיות תלמיד חכם.
• לא רק לכבד כל אדם, כפי שהוגדר בסעיף הראשון אלא גם ללמוד מכל אדם. מי היה מקשיב היום למנקה רחובות, או לבעל מקצוע אחר אשר ''אינו נחשב'' ובעל סטיגמה נמוכה וירודה. למרות זאת, ואף על פי כן, רבן גמליאל לא התבייש לומר וללמוד מהעבד שלו אפילו הלכה למעשה, וכך חינך גם את תלמידיו וחבריו תלמידי חכמים.
האמת ניתנת להילמד מכל אדם, לא משנה מעמדו, תפקידו ומינו.

מאמרים קשורים: טבי - עבדו של רבן גמליאל (בבא קמא ע''ד); ראש פתוח (ברכות ט''ז)


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר