כל הש"ס הוא דבר קטן?
הרב דב קדרון
סוכה כח ע"א
התלמיד הקטן של הלל הזקן היה רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול - מעשה מרכבה, דבר קטן - הויות דאביי ורבא.
"הוויות דאביי ורבא", שהם כל לימודי ההלכה והפלפול של הש"ס, נקראים כאן "דבר קטן", הייתכן?
ביאר מרן הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה ח"ב, עמוד תלה, מובא בלקט ביאורי אגדות) שבוודאי החיוב הבסיסי של השגת וידיעת ולימוד התורה הוא לדעת את המצוות ופרטי הלכותיהם, וזהו חיוב גדול על האדם. ולמרות שנדמה לכאורה שהעיסוק בפרטי ההלכות הוא בדברים קטנים, בהלכות ודינים, מכל מקום גדול ערכם מאוד, כמו שאמרו במדרש (תנחומא פרשת נח, סימן ג) על הפסוק "העם ההולכים בחושך" – אלו בעלי תלמוד – "ראו אור גדול".
אכן, עם כל החשיבות העצומה של לימוד פרטי ההלכות, הם נקראים כאן "דבר קטן", מפני שהאדם נברא לדעת את ה', והתכלית העליונה שלשמה נברא היא להשיג כפי יכולתו את צפוני התורה וסתרי העולם, "סוד ה' ליראיו", לכן, יחסית לעניינים העצומים האלו, נקראים פרטי התורה "דבר קטן", אבל בוודאי שהלימוד הזה של הוויות דאביי ורבא הוא עיקר גדול ורחב מאוד.
