מי הם "חכמים מחוכמים"?
הרב דב קדרון
סוכה לה ע"א
הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מבאר מה הם כל חלקי התורה שבעל פה, ובין שאר העניינים מסביר שיש עניינים בתורה שבכתב שפירושיהם ניתנו לנו ממשה רבנו ע"ה, ומאז ועד היום אין מי שחולק על כך, כמו שידוע שהפירוש של "פרי עץ הדר" הוא אתרוג. ואף על פי שבגמרא יש כמה חכמים שנראה שחולקים בעניין, וכל אחד מביא ראיה אחרת לכך, אף אחד מהם לא העלה בדעתו לפרש באופן אחר, שהרי מימות יהושע בן נון ועד עתה לקחו אתרוג בכל שנה בלי ספק וללא מחלוקת, אלא הוויכוח הוא: היכן נמצא רמז בפסוקי התורה לפירוש הידוע והמקובל בעל פה ש"פרי עץ הדר" הוא אתרוג.
על פי זה ביאר החיד"א (דברים אחדים, דרוש ב לחג הסוכות) את המדרש (ויקרא רבה פרשת אמור פרשה ל):
ומי פירש להן לישראל ארבעת מינין הללו שהן אתרוג לולב הדס וערבה, חכמים, שנאמר (משלי ל, כד): וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים.
ולכאורה לא ברור מדוע צריך לומר עליהם שהיו "חכמים מחוכמים", האם לא די בתואר "חכמים"? אלא, כוונת המדרש היא: מי פירש שרמוזים בכתוב מינים אלו, חכמים, כי הם נשאו ונתנו בדבר עד שמצאו את הרמז. אבל עיקר העניין כבר היה ידוע להם איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה, ולכן נקראו בשני התארים: "חכמים", שמחוכמתם מצאו את הרמז בכתוב, ו"מחוכמים", שכבר היו מחוכמים בכך מפי משה רבינו ע"ה.
