הקב"ה של יום כיפור וסוכות / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מגילה לא ע"א
ביום הכפורים קורין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא, ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה. אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו... יום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ומפטירין הנה יום בא לה'.
אחרי התרוממות הרוח של יום הכיפורים, יש תחושה שמחליפים אוירה, ופתאום הכל נעשה עולץ ושמח עם כניסת חג הסוכות. אבל איך אפשר לעשות את השינוי הדרמטי הזה?
רבי אברהם מרדכי מגור (אמרי אמת סוכות, תרע"ב יום א) עונה על זה מתוך שאלה על סוגיית הגמרא שלנו.
שכן, לכאורה סדר סוגיית הגמרא כאן לא מובן. הסוגיה דנה בקריאות ובהפטרות המועדים. אבל באמצע הדיון, נכנס המאמר של רבי יוחנן ביחס לגבורתו וענוותנותו של הקב"ה. אבל איך המאמר הזה קשור לכל הדיון שמתקיים לפניו ואחריו?
עונה על כך האמרי אמת מתוך דברי הזוהר הקדוש (ח"ג קג, א) שאומר שאהרן הכהן ביום הכיפורים המשיך על ידי ענן הקטורת את ענני הכבוד של סוכות, ובזה הוא מסביר שהמהלך של יום כיפור הוא בעצם המהלך הממשיך של סוכות.
משום שעל פניו, יום כיפור הוא יום שבו הקב"ה דורש מאיתנו שינוי. להיות כמה שפחות קרובים לאדמה וכמה שיותר קרובים לשמים. לעומת זאת בסוכות, אנחנו מצווים לשמוח ולנהוג כמה שיותר טבעי. עד כדי כך, שאת כל החיים שלנו אנחנו מעבירים לסוכה הקדושה.
לכן בא רבי יוחנן במאמר שלו לחבר בין הדיון על קריאת התורה של יום כיפור וקריאת התורה של סוכות, ולומר שלא מדובר בשני מהלכים שונים, אלא מהלך אחד של הקב"ה שמגלה שני פנים.
לאחר שפעלנו בעצמנו את השפלות, וחשבון הנפש של יום כיפור, אנחנו מסוגלים לקבל את הקב"ה שישכון איתנו בדיוק איפה שאנחנו.
הגבורה של יום כיפור, היא זו שמכוונת לכך שבסוכות נוכל לשבת איתו יחד מוקפים במצוות הסוכה שלו. משום שאם יום כיפור היה אצלנו כדבעי, אזי החיים הפיזיים של סוכות יראו הרבה פחות פיזיים, והרבה יותר מחוברים לרבונו של עולם.
