יראת שמים וגשמיות - מסתדרים יחד? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מועד קטן ח ע"ב
אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה.
האם יש איזו בעיה ללמוד תורה ולהתפלל, אבל בד בבד ליהנות ממה שיש לעולם הזה להציע?
תשובה חריפה לשאלה זו, עונה מורנו המגיד ממעזריטש (אור התורה, אגדות חז"ל, תפג) שמסביר כי על פי תורת הסוד נשיאת אשה מרמזת על העיסוק בענייני הגוף, ואילו "מועד" הוא הכינוי לחייו של האדם כאן בעולם הזה, שהם קצובים ותחומים לזמן מוגבל – מועד.
בנקודה זו מבקשת המשנה להעביר מסר חד: העיסוק והטיפוח של ענייני הגוף, לא יכולים ללכת בד בבד עם התכלית והמטרה שלשמה נברא האדם בעולם הזה והושם בו לזמן קצוב.
משום שהאדם ניתן בעולם הזה לצורך משימת חיים: לעסוק בגילוי האלוקות בכל דבר בעולם, ואם הוא עסוק בגילוי עצמי, וכיצד הוא יכול ליהנות ממשאבי העולם, הרי שהוא חוטא למטרה שלשמה הוא נברא.
דבר זה בולט באופן מיוחד בימי המועד כפשוטם, בהם מצווה האדם לעסוק בענייני הגוף, אך אל לא לחשוב שזה לטובת הגוף, אלא בדיוק ההיפך: ענייני הגוף במועד ניתנו בכדי שהאדם יוכל להעלות אותם, ולגלות גם בהם כיצד הם יכולים להיות מכוונים לטובת מטרה קדושה ורוחנית.
כי השמחה שלנו צריכה להיות מכוונת למקום הנכון.
