אגין זכותא עלייהו כי סוכה
ערכין לב ע"ב
"כתיב: ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאד. אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא? אלא... דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה".
שאל הרב יעקב בכהופר מה ענין הגנה כסוכה דוקא יותר מכל דבר שמגן?
ועניתי שסוכה מורה על הגנה, ככתוב: (ישעיהו ד, ו) וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר. שזה ענין: (ויקרא כג, מג) כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – שהגנתי עליהם מחרב פרעה בעמוד אש וענן, ומרעב במן. ולכן מִצְוַת (שמות טז, לג) קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, היא בכלל מִצְוַת (ויקרא כג, מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ועוד השבתי שצריך ביאור מהו "יום רעה" בפסוק: (תהלים כז, ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה.
אלא – יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ, כי נמצא כלשון זה: (דברים כח, לה) יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע. ולכאורה קשה שהרי כל שחין רע הוא. אלא "שפיל לסיפיה דקרא" – (שם) אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא, שחין הוא מחלה ולפעמים ניתן הוא לריפוי ברפואות הרגילות. ואילו בִּשְׁחִין רָע – לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.
וכן הוא הפירוש של בְּיוֹם רָעָה – ביום שאין די בהגנות הרגילות. אלא "על מי יש להשען? על אבינו שבשמים". ועל כך ביקש דוד, כי למרות שהיה הגדול שבין ארבעה מלכים (איכה רבה פתיחתא ל) והיה מעיד על עצמו (תהלים יח, לח) אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם, כלומר שהתקיים בו (דברים ח, יח) הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל; עם זאת ידע אשר (משלי כז, כד) כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן, ולפעמים ארעו: (תהלים קמג, ג) כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם. ונזקק לאותה סוכה של מעלה של הגנה שלמה אף ביום רעה.
