טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו - עדשה תרבותית
"אמר רב מרי אמר רבי יוחנן הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מאי טעמא משום דקשה לריח הפה" (ברכות, מ ע"א).
שם עברי: עדשה תרבותית שם באנגלית: Lentil, Daal שם מדעי: Lens culinaris - Lens esculenta
שמות נרדפים במקורות: טולפחי
נושא מרכזי: חשיבותה הרפואית של העדשה התרבותית
השימוש בעדשים כתרופה המונעת אסכרה (אנו נתייחס לאסכרה כדיפטריהן(1)) נעלם ברפואה המודרנית. בעת העתיקה היה להם שימוש רב כמזון וכתרופה. גלנוס, דיוסקורידס ופליניוס הקדישו פרקים מיוחדים לדיון בעדשים. המשקה שארטאוס המליץ לגרגר (גוגל-מוגל) כתרופה לדלקת גרון הכיל מי משרת עדשים ומרכיבים נוספים. היפוקרטס ופליניוס דיווחו שתמצית עדשים מבושלים יעילה לריפוי כיבים בפה (על פי J. Preuss). לאור העובדה שמחלת הדיפטריה מתבטאת בין השאר גם בכיבים בגרון לא מן הנמנע שהמלצתו של ארטאוס מתייחסת גם למחלה זו.
במחקר(2) שבדק את מנגנון השפעתו על רקמות חיות נמצא שיש לו פעילות נוגדת שילשול, נוגדת עוויתות וברונכודילטורית (מרחיבת סימפונות). חומרים ברונכודילטורים מקלים על הנשימה על ידי הרפיית שרירי הריאה והרחבת מסלולי מעבר האוויר. הם משמשים לטיפול במצבי הצרת דרכי הנשימה למשל באסטמה דלקתית. הרחבת דרכי הנשימה עשויה להקל על חולה דיפטריה משום שהמחלה מתבטאת בהצרתם.
מניעת המחלה קשורה אולי למאפיין נוסף של העדשים והוא הריכוז הגבוה של הלקטין שהם מכילים. לקטינים הם קבוצה של חלבונים ממקור צמחי שמסוגלים לקשור פחמימות מבלי לשנות אותן. תכונה זו מאפשרת להם לגרום לצימות (agglutination) כדוריות דם או חיידקים(3). הוכח כי הלקטינים האלו גורמים לציטוטוקסיה ואפופטוזיס, ולכן הם יכולים לשלוט בגדילת תאים כמו למשל תאים סרטניים.
מחקר(4) שבדק את השפעת הלקטין כתרכובת אנטי-בקטריאלית מצא שהיא יעילה בחסימת התחלקות תאי חיידקים (bacteriostatic). למרות שבמחקר לא הוכח שהלקטין משמיד חיידקים הדבר לא נשלל משום שלדעת החוקרים פעילות זו תלויה באופן בו הוא מוצה ובודד מתוך הזרעים. החוקרים סיכמו את מחקרם בכך שמיצוי לקטין נקי עשוי לשמש כמקור אפשרי לתרופה צמחית לטיפול במחלות זיהומיות ובכמה פתוגנים קליניים. אכילת עדשים ובעקבותיה נוכחות של לקטין בכמות גדולה בגוף עשויה למנוע את התפתחות המחלה גם לאחר שחדרו חיידקים לגוף.
סיום דברי רבי יוחנן האומר שאכילת עדשים יום יום עלולה לגרום לריח הפה עולה בקנה אחד עם הידוע לנו על הגורמים לריח פה (באשת). ברשימות מאכלים הגורמים לריח פה רע המופיעות במרשתת תופסים מקום חשוב מזונות המכילים ריכוז גבוה של חלבונים. העדשים מצטיינים בריכוז החלבון הגבוה ביותר בהשוואה לקטניות אחרות.
 |
|
 |
|
עדשה תרבותית - שיח בפריחה |
|
עדשה תרבותית - גרגירים |
(1) ראו דיון בנושא זה בספרו של J. Preuss: Biblical and Talmudic Medicine, עמ' 158.
(2) Khan, M. et al, 2014., 'Pharmacological basis for medicinal use of Lens culinaris in gastrointestinal and respiratory disorders', Phytother Res 28(9):1349-58.
(3) Pedersen, J. W. et al., 2011, 'Lectin Domains of Polypeptide GalNAc Transferases Exhibit Glycopeptide Binding Specificity', J Biol Chem. 286(37): 32684–32696.
(4) Nair, S. S. et al., 2013, 'Comparative analysis of the antibacterial activity of some phytolectins' International Current Pharmaceutical Journal, 2(2): 18-22.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
