טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אכיף ימא אסיסני ביראתא – ערער ברושי 

"ההוא דהוה קא אזיל ואמר: אכיף ימא אסיסני ביראתא. בדקו ואשכחוהו דמזבולן קאתי, דכתיב: זבולן לחוף ימים ישכן" (פסחים, ד ע"א).

פירוש: ההוא דהוה קא אזיל ואמר: אכיף ימא אסיסני ביראתא [אדם אחד שהיה רגיל ללכת ולומר: על חוף הים שיחי הסנה הם ברושים (גאונים)], שכל דבר הסמוך לים יפה הוא יותר מבמקום אחר, ובדקו אחרי יחוסו ואשכחוהו [ומצאוהו] דמזבולן קאתי [הוא בא], ובזבולון נאמר "זבולן לחוף ימים ישכן" ומתוך כך חיבתו לדברים הקרובים לים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי:  ערער     שם באנגלית:  Juniper    שם מדעי:  Juniperus
 
שם נרדף במקורות: ברוש, ברות, בראתא, ברותא, ברתא, אברות, יברות.


נושא מרכזי: ייחודם של צמחי חוף ים


בפירוש רש"י על פי גרסת הגאונים מתפרש הפתגם של אותו בן שבט זבולון לאור הזהות בין ברותא וברוש: "אכיף ימא אסיסני ביראתא - אתקן בירונות, אם היו לי פלטין לבנות לא הייתי קובעם אלא על שפת הים, ותמיד היה משתבח בשפת הים, ובתשובות הגאונים מצאתי אכיף ימא אסנא בראתא, ופירוש כך היה משתבח בשפת הים ואומר תמיד סנאים שעל שפת הים ברושים הם במקומות אחרים, ולשון זה הגון, סנה בלשון ארמי אסנה, ברוש ברותא" (על זהות הברוש ראו במאמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס"). ח. י. קאהוט (ערך "אסיסני") מתקשה לקבל את הפירוש השני ברש"י משום שאינו עולה בקנה אחד עם הגירסה המובאת בילקוט שמעוני (ויחי, רמז קס"א): "ההוא דהוה קאמר אכיף ימא אנא יתיב כד אתא בדקו ואשכחו דמזבולון קאתי דכתיב זבולן לחוף ימים ישכון".

מפתח להבנת הריאליה בפתגם (אם אכן יש קשר לתחום זה) על פי הפירוש השני ברש"י הוא הכרות עם המאפיינים האקולוגיים של חופי ים. אמנם בלשון חז"ל המונח "ים" כולל בתוכו גופי מים שונים אך אנו נצטמצם לדיון בים התיכון שלחופיו שכן שבט זבולון. התנאים הסביבתיים

בחופי ים בעיתיים לצמחים באופן כללי אך מגוון התאמות מאפשר לצמחי חוף טיפוסיים להתקיים בבית גידול זה. הבעייה המרכזית היא רסס מי ים מלוחים הנישא על ידי רוחות ונוחת על עלי הצמחים. המלח בטיפות הרסס "שואב"(1) בתהליך "אוסמוזה הפוכה" את המים מתאי העלים דבר המתבטא בצריבתם, התייבשותם ולבסוף נשירתם. מסיבה זו עצים שאינם "צמחי חוף" מתקשים להתפתח בקרבת הים. עצים הנשתלים לצורך גינון בקרבת החוף מפתחים נוף בצורת "דגל". הכוונה היא לכך שהם גדלים באופן שבו הנוף פונה מזרחה (נגד כיוון הרוח) ואילו החלק הפונה מערבה קטום (תמונות 1-2). בנוסף לכך חלק העלווה התחתון צרוב משום שהוא חשוף לרסס (תמונה 3).

על מנת להתמודד עם בעיית הרסס התפתחו בצמחי חוף מגוון התאמות. בדרך כלל מדובר בשיחים נמוכים שמתחמקים מהרוח החולפת מעליהם. הם בעלי קוטיקולה עבה (שכבת שעווה שמצפה את העלה) המגינה מהשפעת גבישי המלח. שכבה זו מעניקה לעלי רבים מצמחי החוף גוון כחלחל כמו למשל חבצלת החוף וקריתמון ימי (תמונה 4). רבים מהם שעירים וכך מרחיקים את טיפות הרסס מפני העלה. לכמה מצמחי החוף בלוטות המפרישות מלח שנקלט דרך השורשים. על מנת לצמצם את הנזק הנגרם מהמלח הצמחים מוהלים אותו במים ולכן עליהם בשרניים.

בעייה נוספת העומדת בפני צמחי חוף הגדלים בחול היא בעיית יובש. גרגירי החול בארץ גדולים יחסית ולכן חללי האוויר ביניהם גדולים דבר הגורם לחילחול מים מהיר. כתוצאה מכך יש למינים של צמחי החוף מאפיינים של צמחים מדבריים. הפתרונות למחסור במים דומים ברובם לאמצעים בהם הצמחים מתגוננים מרסס מי הים. שיחים ובני-שיח נמוכים בעלי קוטיקולה עבה, עלים שעירים ובשרניים. כתוצאה ממכלול הבעיות העומדות בפני צמחים הגדלים בחוף אנו מוצאים בו חברת צמחים המורכבת מצמחים קטנים יחסית שאינם זקוקים לכמויות מים גדולות (תמונות 5-6).

את דבריו של "בן זבולון" על פי רש"י: "סנאים שעל שפת הים ברושים הם במקומות אחרים" ניתן להבין בשתי צורות שקשה להכריע ביניהן. ייתכן וכוונתו להבדלים בין מיני צמחים השייכים לבית הגידול החופי לבין צמחים הגדלים באזורים אחרים. המינים בחברת צמחי החוף תמיד קטנים ולמעשה (לפחות בחוף הים התיכון) אין ביניהם עצים בגובה משמעותי. מבין הצמחים הגדלים באופן טבעי בחוף ניתן למצוא את האטד והמלוח העשויים להגיע לגובה של כ – 2 מ'. דרך נוספת להסבר היא שצמחים הגדלים באופן תקין ומגיעים לגובה רב באזורים נוחים אינם מתפתחים כראוי ליד חוף הים. בניגוד להסבר הקודם המתייחס להבדלים גנטיים בין מינים הרי שההסבר הנוכחי מתייחס להבדלים פנוטיפיים. על פי ההסבר הראשון ה"סנאים" הם מין שונה מה"ברושים" ואילו לפי ההסבר השני מדובר במין זהה הגדל במקומות שונים.

גם אם לא נצליח להכריע בין שתי חלופות ההסבר נוכל להבין מדוע ה"סנאים" קטנים מה"ברושים". שאלה נוספת שעדיין נשארה פתוחה היא מדוע מצא "בן זבולון" להשתבח בשפת הים. לא ברור לי מה היתרון ב"סנאים" בהשוואה ל"ברושים"? ב"חתם סופר" מובא הסבר פסיכולוגי לדבריו. אמנם בחוף הים העצים או השיחים הם בגודל קטן אך מאחר והם הגדולים ביותר הנמצאים בסביבה הם נחשבים לברושים. לדעת ה"חתם סופר" דברי "בן זבולון" הם משל ליחס בין תלמידי חכמים ועמי הארצות":    

"אכיף ימא אסנא ברותא פרש"י הסנה נחשב לברוש. לפע"ד הכונה בזה דהנה ברכת יעקב לזבולן לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות יש לפרשו מעין ברכתו של משה שמח זבולן בצאתיך ויששכר באהליך שהי' זבולן עוסק בפרגמטי' ונוטל חלק מתורתו של יששכר כשמעון אחי עזרי' נמצא שהי' יוצא ושט בעולם ונחשב לו כאלו יושב באוהלה של תורה וידוע כי העיון והתורה מכונה כמה פעמי' בשם ים לעומקו וע"כ אמר שזבולן ישכון לחוף ימים והוא לחוף אניות שאעפ"י שישוט באניות עד צידון מ"מ יחשב לו כאלו לא זז ממקומו ושוכן על חוף ים החכמה וזהו לחוף ימים ישכון אעפ"י שהוא לחוף אניות ועד"ז נותנים לו חלקו כת"ח ממש ועד"ז פי' אמ"ו הגאון אב"ד דק"ק פפד"מ בעה"מ ס' הפלאה פי' הש"ס לקמן פ"ט ע"ב ע"ד מוסר בני חבורה שהי' ידיו של א' מהם יפות יכולים לומר לו טול חלקך וצא פי' שהו' ידיו יפות למו"מ אומרים לו טול חלקך בתורתינו ממש וצא לסחורה ודפח"ח וא"כ יאמר לע"ה ת"ח אתה וזהו אכיף ימא אסנא ברותא פי' ע"ה המתחבר עם הלמדן וזהו אכיף ששוכן אחוף הים כנ"ל גם הסנה לברוש יחשב שהע"ה כת"ח יחשב".

תמונה 1. אקליפטוס במבנה "דגל"		תמונה 2. שיחי אלת המסטיק בחוף הבונים

תמונה 3. עץ צרוב בקיבוץ פלמחים		תמונה 4. חבצלת החוף וקריתמון ימי

תמונה 5. חולות פלמחים		תמונה 6. חולות פלמחים

  

תודה לרב משה מאלר על שאלתו המעניינת שעוררה את כתיבת רשימה זו.

 

(1)  תכונה זו של "שאיבת" נוזלים מוכרת לנו היטב מאופן הכשרת בשר.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.