מי פטור ממשלוח מנות?
הרב דב קדרון
מגילה ז ע"א
בגמרא מסופר שאביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין היו מחליפים את סעודותיהם ובכך יוצאים ידי חובת משלוח מנות בפורים.
ב"בירור הלכה" מובא שהר"ן מפרש שלכל אחד מהם לא היה מספיק אוכל כדי להשאיר לעצמו לצרכי סעודתו וגם לשלוח לחבירו, על כן שלחו את סעודותיהם זה לזה ויצאו בכך ידי חובת משלוח מנות וגם היה להם מה לאכול בעצמם. על פי זה מובן איך יצאו ידי חובת משלוח מנות, כי כל אחד מהם שלח את סעודתו לחברו.
אולם רש"י מפרש שהאחד אכל אצל חברו בשנה אחת, ובשנה שאחריה התחלפו, ועל כך מקשה הלחם משנה שלפי זה רק המארח יכול לקיים את מצוות משלוח מנות באוכל שנותן לאורח, אבל האורח לא מקיים את המצווה, ובגמרא משמע ששניהם קיימו את חובתם.
בהבנת דעת רש"י יש מחלוקת בין הפוסקים:
הט"ז סבור שאכן האורח חייב לשלוח מנות לאיש אחר, ורק המארח יצא ידי חובה.
אולם לדעת הב"ח והמגן אברהם, מכיוון שעיקר החיוב של משלוח מנות הוא כדי להרבות אהבה, שלום ורעות, כאשר שני אנשים סועדים ושמחים יחד, שניהם מקיימים את המצווה ואין צריכים לתת מנות אחד לשני.
