כניסת אדם טמא למקום המקדש
הרב דב קדרון
מגילה י ע"א
בגמרא נידונת השאלה האם מקום המקדש עומד בקדושתו גם בזמן הזה, והאם הקדושה הראשונה, מימי יהושע בן נון, עדיין בתוקפה. לעניין זה יש נפקא מינה למעשה בשאלה האם מותר לאדם טמא להיכנס למקום המקדש, והאם יש אפשרות להקריב קרבנות בזמן הזה כאשר בית המקדש אינו בנוי.
ב"בירור הלכה" מובא שהרמב"ם והראב"ד נחלקו בעניין זה:
הרמב"ם כותב ששלמה קידש את ירושלים והעזרה לשעתה, וקידש אותן גם לעתיד לבוא, ולכן אפשר להקריב גם כיום את כל הקרבנות אף על פי שאין בית המקדש בנוי. מובן שלשיטתו האיסור החמור של כניסת אדם טמא למקום המקדש קיים גם היום.
לעומת זאת הראב"ד סבור שקדושת ירושלים והמקדש איננה קיימת בזמן הזה, ועל כן אין חיוב כרת כאשר אדם טמא נכנס לשם. נראה שלדעתו גם אין אפשרות להקריב קרבנות כיום, בניגוד לשיטת הרמב"ם.
אמנם מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סימן צו, פרק ו) כותב שאף הראב"ד מודה שעדיין יש איסור לאדם טמא להיכנס למקום המקדש, איסור מן התורה או לכל הפחות איסור דרבנן, כי לא ייתכן שהקדושה תפקע לגמרי, ולכן הוא כותב רק שכאשר אדם טמא נכנס לשם "אין בו כרת", כלומר שאינו נענש באופן כל כך חמור, אבל האיסור עדיין קיים גם לשיטתו.
