טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית – הדס מצוי 

"... רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה" (מגילה, יג ע"א).

שם עברי: הדס מצוי    שם באנגלית:  Common Myrtle    שם מדעי:  Myrtus communis

שם נרדף במקורות: עץ עבות, הדסה, אסא     שמות בשפות אחרות:  ערבית - ריחאן


נושא מרכזי: מבנה שיח ההדס?

לריכוז המאמרים שנכתבו על ההדס המצוי הקש/י כאן.

תיאורו של בן עזאי מתאים להדס המצוי שהוא שיח, או עץ קטן, ירוק עד בגובה 0.5-2 מ'. העלים תמימים דמויי אזמל או מעויין באורך באורך 1-2 ס"מ וכמעט "יושבים" (הפטוטרת שהיא הציר המחבר בין הטרף לגבעול קצרה מאד). עלי הצמח קשים, גלדניים (סקלרופיליים), קרחים ומכילים שמן אתרי המעניק להדס את ריחו האופייני. ריח זה מזכיר במידת מה את ריחו של האיקליפטוס הנכלל אף הוא במשפחת ההדסיים. העלים ערוכים בצפיפות בסידורים שונים תופעה שאינה מצויה בעולם הצמחים. ניתן למצוא עלים מסורגים, נגדיים או בדורים של שלושה (תמונה 1 - הדס משולש).

הפרח לבן בעל 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת ומספר גדול של אבקנים (תמונה 2). הפרי ענבה בגודל כ – 1 ס"מ בצבע שחור המכילה כמה זרעים. קיים גם זן בעל פירות צהבהבים. הפרחים מואבקים על ידי חרקים והפצת הזרעים מתבצעת על ידי צפורים האוכלות את הפירות. 

ההדס המצוי נפוץ כצמח בר בחבלים הים תיכוניים של ארצות הים התיכון (דרום אירופה וצפון אפריקה), במזרח התיכון ובהודו. בארץ ההדס נפוץ בעיקר בצפון הארץ. ההדס נפוץ כצמח תרבות המשמש לנוי בכל ארצות אירופה עד סקנדינביה ובארצות רבות בשאר היבשות בעלות אקלים מתאים (מידות החום בהן אינן יורדות בהרבה מ – 0 מ"צ). ההדס מעדיף בתי גידול מוצלים אך ניתן למצוא אותו גם ביערות אורן או בנחלי אכזב. פרטים הגדלים בבתי גידול מוצלים מצמיחים פרקי גבעול ארוכים ועלים גדולים. בשמש השיחים ענפים יותר בעלי פרקים קצרים ועלים קטנים החופים זה את זה.

את עיקר פרסומו קיבל ההדס בגלל היותו אחד מארבעת המינים הניטלים למצווה בסוכות ובגלל משמעותו הסמלית-רוחנית, בעולם הקבלה, אך היו לו שימושים נוספים שעליהם אנו לומדים בספרות חז"ל. ענפי ההדס ריחניים ויפים ולכן שימשו כבושם, כקישוט וכביטוי לכבוד. הניחו ענפי הדס באירועים חגיגיים ובארמונות. לענפי ההדס ועליו ייחסו תכונות רפואיות ופירותיו שימשו למאכל. בימינו עיקר השימוש בהדס הוא כעץ נוי. בסעיפים הבאים אתאר את השימושים השונים שהיו להדס בעת העתיקה.

תמונה 1. הדס מצוי – גור עלים משולש		תמונה 2. הדס מצוי - פריחה

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 132-133).

לעיון נוסף:

הדס מצוי באתר "צמח השדה".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.