באיזה מצב מותר להשתחוות?
הרב דב קדרון
מגילה כב ע"ב
בגמרא מובאות שלוש דרכי הבעת כבוד: קידה, כריעה והשתחוויה, ומוסבר שקידה היא על אפיים, כריעה על ברכיים, והשתחוויה בפישוט ידים ורגלים.
על פי הרבה מפרשים יש כאן שלוש דרגות שונות של הכנעה: כאשר אדם קד קידה הוא מכניע את ראשו בלבד, כאשר אדם כורע הוא מכניע את ברכיו וראשו, וכאשר אדם משתחווה הוא מכניע את כל גופו.
רבנו אברהם בנו של הרמב"ם (המספיק לעובדי ה', פרק כה) כותב שעיקר עבודת ה' היא בהשתחוויה, ולכן פעולה זו נאסרה כלפי אל אחר, ולא רק השתחוויה אסורה, אלא אפילו רמז או מעין רמיזה שלה אסורות כלפי עבודה זרה, ולכן אמרו חז"ל (עבודה זרה יב,א) שמי שנתפזרו לו מטבעות כסף לפני עבודה זרה לא יתכופף כדי להרימם, כדי שלא ייראה כאילו הוא משתחווה או רומז להשתחוויה לעבודה זרה, אלא יישב על הקרקע ויאסוף את המטבעות.
עם זאת מותר להשתחוות לאדם מתוך נימוס, כאשר אין כוונה של פולחן, כמו שמוזכר הרבה פעמים בתנ"ך שהשתחוו איש לאיש, אולם כאשר מוטלת חובה להשתחוות לאדם, אז זהו סוג של פולחן שאסור לעשותו, לכן כאשר ציווה המלך אחשוורוש שכולם צריכים להשתחוות להמן – מרדכי לא כרע ולא השתחווה, וכאשר כעסו עליו עבדי אחשוורוש בגלל זה, הסביר להם שהוא יהודי ואסור לו על פי דתו להשתחוות לאדם אחר מתוך הכרח.
