מתוך: עלון אורחות חיים במשפטי התורה
איסור ההסתכלות בפני אדם רשע
הרב צבי שפיץ
מגילה כח ע"א
כתוב בגמ' מגילה (כח.) שרבי יהושע בן קרחה אמר לרבי יהודה הנשיא, שהסיבה שהוא האריך ימים היא – כי מימיו הוא לא הסתכל בדמות אדם רשע. וכמו שאומר רבי יוחנן, שאסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע.
והקשה על כך המגן אברהם או"ח (סו"ס רכ, ס"ק כ), שהרי כתוב שם בשו"ע (בסעיף י) שאם אדם רואה אילנות טובות או בריות טובות ואפילו גוי, מברך... שככה לו בעולמו ע"כ. א"כ משמע שמותר לראות גוי למרות שהוא רשע? ותירץ המג"א, שהשו"ע מתכוון, דווקא אם רואה באקראי פני גוי או פני רשע ולא מסתכל ומתבונן בצלמו ובדמותו, אבל האיסור של הגמרא הינו, להסתכל ולהתבונן היטב בדמות דיוקנו של הגוי או של אדם רשע. שלמרות שנראה נאה, ולמרות שכוונתו כדי לברך ולשבח את הקב"ה על בריותיו הנאות – אסור להתבונן בעיון בפניו, ומותר רק ראיה מקרית ועראית בלבד.
והנה סיבת האיסור מובא שם במהרש"א, כי ישנה טומאה על פניו של הגוי או של האדם הרשע, וכשמתבוננים היטב בפניו – טומאה זו נחרטת במוחו של המתבונן ומשפיעה עליו לרעה. ומסיבה זו כתבו המקובלים, שאסור גם להסתכל ולהתבונן בפנים של הבהמות, החיות, והעופות הטמאים, כי זה משפיע לרעה על המתבונן בהם. ואע"פ שע"פ ההלכה מי שרואה פיל או קוף מברך... משנה הבריות? אולם גם כאן הביאור הוא כדברי המג"א, שמותר לראות באופן עראי ומקרי את פניהם כדי לברך ולהודות לקב"ה. וכן אם אדם ראה אותם באופן מקרי – יברך משנה הבריות. אבל לדעת המקובלים אין להסתכל ולהתבונן בפניהם זמן ממושך.
מה היתה המיוחדות בהנהגת רבי יהושע ב"ק?
והנה הקשה הטורי אבן בגמ' שם, מהי המיוחדות במעלתו של רבי יהושע בן קרחה, הרי רבי יוחנן אומר שאסור לכל אדם להסתכל בפנים של אדם רשע?
ותירץ – שרוב בני אדם נזהרים בכך, אולם רבי יהושע ב"ק נזהר מאד שלא להכשל ולהסתכל בפני אדם רשע.
בספר בן יהוידע תירץ על כך – שאפילו במקרים שרבי יהושע ב"ק נצרך להסתכל בפני הרשע כגון שישב לדון והגיע לפניו בעל דין רשע, שלמרות שכדיין צריכים להסתכל לפעמים על פני הבעלי דין כדי לבחון אם הם דוברים אמת, בכל זאת רב יהושע ב"ק הקפיד גם אז לא להתבונן בפניו. ולפי ביאור המג"א אפשר לומר, שלצורך בירור האמת, הוא ראהו זמן קצר בעראיות בלבד, ומבלי להתבונן היטב בצלמו ובדיוקנו.
וראיתי שמביאים בשם הספר רמת שמואל שמתרץ [ואולי זה ג"כ ע"פ הקבלה, ואין הספר ברשותי] שאפילו בתמונה או בציור של אדם רשע אסור להסתכל. ואע"פ שבימי חז"ל תמונות ע"י צילום לא היו קיימות, אבל עשו ציורים של אנשים. וכמו שחז"ל כותבים שפרעה הראשון היה בחדרו ציור דמותה של שרה אמנו. וכן לאחשורוש הרשע היה בחדרו ציור של אשתו הראשונה המרשעת, עד שנשא את אסתר המלכה, וזאת היתה החומרה שהחמיר רבי יהושע ב"ק. כי רבי יוחנן אסר להסתכל בפנים של אדם רשע כשהוא חי, ואילו רבי יהושע ב"ק החמיר שגם בציור של הרשע הוא לא הסתכל.
נמצא שלפי"ז ראוי להימנע מלהתבונן בפנים שמצולמים בשטרות הכסף בישראל ובמדינות העולם, שכולם הינם של גויים או רשעים שלא שמרו שבת, ורק באופן מקרי מותר לראותם, כדי לדעת איזה שטר כסף זה, ומה הסכום שנקוב בו.
