טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
פרנסתו מעופפת לו כצפור – צפור
"אמר רב הונא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר: כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו, שנאמר והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך. רבי שמואל בר נחמני אמר: פרנסתו מעופפת לו כצפור, שנאמר וכסף תועפות לך" (ברכות, סג ע"א).
שם עברי: עופות שם באנגלית: Birds שם מדעי: Aves
שם נרדף במקורות: צפור
נושא מרכזי: מה הקשר בין תעופת ציפור ופרנסה?
לריכוז נושאים וקישוריות על הציפור הקש/י כאן.
במהרש"א (אגדות, ברכות, סג ע"א) אנו מוצאים תשובה לשאלה שבה פתחנו: "אמר פרנסתו כפולה שנאמר וכסף תועפות וגו'. דהיינו שיש בידו כסף פרנסתו מצויה לו בכל עת בהרוחה לכל דבר לקנות לו. ומאן דאמר פרנסתו מעופפת לו כצפור שעל ידי עפיפתו מזונותיו מצוים לו בכל עת ומשמע להו תועפות מלשון עוף יעופף ממש וכפירש"י בחומש גם לפי פשוטו ע"ש". בחומש במדבר (כג כ"ב) מפרש רש"י: "כתועפות ראם לו - כתוקף רום וגובה שלו, וכן וכסף תועפות (איוב כב כה), לשון מעוז המה, ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף (בראשית א כ), המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה ותועפות ראם עפיפות גובה וכו'". בסוגייתנו פירש רש"י באופן שונה: "תועפות - לשון כפילה, כדמתרגמינן וכפלת - ותעיף (שמות כ"ו)". הסברו של המהרש"א מניח שהתעופה איננה קשה ובעזרתה ניתן תמיד למצוא מזון.
במפרשים אחרים מבין האחרונים ובני זמננו אנו מוצאים הסברים נוספים. ה"בן יהוידע" כתב וזה לשונו:
"... נראה לי הס"ד שיש הצלחה נסית ויש טבעית והנסית היא תרדוף אחריו והטבעית הוא ירדוף אחריה. וזה פרנסתו מעופפת לו כציפור שהיא תרדוף אחריו. או יובן בס"ד על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל למה נקראת צפורה שטיהרה בית אביה כצפור נמצא הטהרה מדמין אותה כצפור. והנה יש אדם שנטמא בפרנסה שלו כמו שכתוב וישמן ישורון ויבעט ויש מקדש עצמו בפרנסתו ומוסיף טהרה לנפשו כי יהיה שלחנו מכפר עליו ולזה אמרו מעופפת לו כציפור שתגרום לו רוח טהרה".
בחידושי אגדות מהרא"ל (א. ל. ליפקין) אנו מוצאים:
"כופלין לו פרנסתו כו' מעופפת לו כציפור. טוב פרנסה הוא בשני דברים. שתהא מרובה ובריוח ולא בצימצום וע"ז אמר כופלין פרנסתי כו'. ושתבא לו בנקל שלא יצטרך לעמול בזעת אפו ולרדוף אחריה רק תבוא אליו ובנקל ועל זה אמר פרנסתו מעופפת לו כציפור וכו'. ועיין יומא ע"ה צדיקים ירד להם מן על פתח בתיהם כו' בינונים כו'".
ניתן אולי להציע שבדומה לציפור מעופפת שקשה לצפות את תנועותיה גם פרנסתו של האדם תגיע מכיוונים בלתי צפויים. לעיתים גם במקומות שהוא חושש מהפסד יגיעו רווחים. דוגמה לאירוע כזה מובא בסוף הסיפור על החמצת יינו של רב הונא (ברכות, ה ע"ב):
"רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא, על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה: רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה: לעיין מר במיליה. אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא - לימא. אמרו ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה! אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים. אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה. איכא דאמרי: הדר חלא והוה חמרא; ואיכא דאמרי: אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא"(1)
 |
|
 |
|
שחרור צילם: משה חובב |
|
תחמס אירופי צילם: משה חובב |
 |
|
 |
|
שחרור – נקבה בדגירה |
|
שחרור – הביצים לאחר "שילוח" האם |
(1) פירוש: ומסופר עוד מענין צידוק הדין: רב הונא תקיפו ליה [החמיצו לו] ארבע מאה דני דחמרא [מאות חביות יין], והיה ההפסד בכך גדול מאד. על לגביה [נכנס אצלו] רב יהודה אחוה [אחיו] של רב סלא חסידא [החסיד] ורבנן [וחכמים], ואמרי ליה [ויש אומרים] שהיו אלה רב אדא בר אהבה ורבנן [וחכמים], ואמרו ליה [לו] לרב הונא: לעיין מר במיליה [יבדוק אדוני במעשיו] שמא חטא יש בידו ומשום כך נענש. אמר להו [להם]: ומי חשידנא בעינייכו [והאם חשוד אני בעיניכם] שבעל עבירה אני, שמייעצים אתם לי לפשפש במעשי? אמרו ליה [לו]: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא [והאם חשוד הקדוש ברוך הוא שעושה דין] בלא דינא [בלא משפט]? והפסד זה ודאי בדין אירע, וראוי לך לפשפש במעשיך. שידעו בו חכמים דבר שנחשב לפגם, ורמזו שיש בפיהם מה לומר לו (תוספות) אמר להו [להם]: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא [אם יש מי ששמע עלי דבר] שעשיתי שלא כדין לימא [שיאמר]. אמרו ליה [לו]: הכי שמיע לן, דלא יהיב מר שבישא לאריסיה [כך שמענו, שאין אדוני נותן זמורות הגפנים לאריסו], שהאריס המעבד את שדהו של בעל הבית מקבל חלק מסויים מן היבול, ובתוך חלק זה מקבל הוא גם חלק בזמורות הגפנים שמזמרים בכל שנה, ועל רב הונא שמעו שאינו נותן לאריס את חלקו בזמורות. אמר להו [להם]: מי קא שביק לי מידי מיניה [האם משאיר הוא לי משהו ממנו, מן היבול]? הא קא גניב [והלא גונב הוא] ליה כוליה [את כולו] ומכיון שכן הריני רק מחזיר לעצמי את החלק שגנב ממני האריס. אמרו ליה [לו]: היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: "בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים" [לאחר הגנב גנוב, ואת הטעם טעם] שאף אם גונב אתה מן הגנב, טעם גניבה הינך טועם בכל זאת, וגם אם אין בדבר עבירה, דרך גניבה היא, ומי שגדול מחביריו נענש אף על כך. אמר להו [להם]: קבילנא [מקבל אני] עלי דיהיבנא ליה [שאני נותן לו] מעתה, את חלקו הראוי לו. ומאחר ששב רב הונא, החזיר לו הקדוש ברוך הוא את הפסדו. איכא דאמרי [יש שאומרים]: הדר חלא והוה חמרא [חזר החומץ והפך להיות יין] ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: אייקר חלא, ואיזדבן בדמי דחמרא [התייקר החומץ, ונמכר בדמי יין].
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
