אילו פושעים יוצאים מכלל ישראל?
הרב דב קדרון
מגילה כה ע"א
מי שאומר לקב"ה: "יברכוך טובים", כי לדעתו היהודים הפושעים אינם צריכים לברך את הקב"ה – נוהג בדרך הכופרים והמינים, כי חכמים למדו מהתורה שגם הרשעים הם חלק מהציבור וגם הם צריכים להיכלל באגודה אחת כאשר משבחים את הקב"ה.
מרן הרב קוק (מאמרי הראיה, עמ' נח-נט, מובא בלקט ביאורי אגדות) כתב שאותם רבנים ותלמידי חכמים שהיו בזמנו ועשו הפרדה והעמידו חיץ בינם לבין פושעי ישראל – נהגו באופן פסול ובדרך של כפירה בתורה, כי לא העמיקו לדעת שהעיקר הוא אהבת כלל ישראל, שהיא המידה היותר עליונה שבה נשתבחו כל חסידי עליון וגדולי הדורות.
אמנם, הוא מוסיף, שהיו בדורות הקודמים גאונים גדולי ישראל, שהורו להיבדל מהפושעים, אבל הוראה זו הייתה מכוונת אך ורק כנגד הרפורמים, מפני שהם רצו להחריב ממש את יסוד האומה ולפגוע באחדות ישראל במה שעשו להם צביון מיוחד בענייני הדת ובמחיקת שם ציון וירושלים מתוך התפילה והליכה בדרכי הגוים בבניין בתי הכנסת שלהם, ולכן היה אז צורך להיפרד מהם כדי לחזק את אחדות האומה כולה, וממילא לאפשר על ידי כך גם לפושעים להיכנס אל הכלל. אבל את הפושעים האחרים שמסכימים שעם ישראל הוא עם מיוחד ורוצים לשמור את הצביון של האומה בתור אומה מיוחדת ואחדותית, אף על פי שהם טועים בהרבה דברים, ואפילו בדברים חמורים, אין להחליט שהם יוצאים מכלל ישראל.
