מהו "מפי עצמו אמרן"?
הרב דב קדרון
מגילה לא ע"ב
יש הבדל בין הקללות שנאמרו בפרשת בחוקותי לבין הקללות שנאמרו בפרשת כי תבוא:
הללו (בפרשת בחוקותי) - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו (בפרשת כי תבוא) - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן.
מה הכוונה שאת הקללות שבספר דברים אמר משה מפי עצמו?
בעל פירוש אור החיים (דברים א,א) כותב שאת כל ספר דברים דבר משה, כלומר שאלו דברי עצמו ולא דברים שציווה אותו הקב"ה לומר, וזאת כוונת הגמרא: משה מפי עצמו אמרן.
אולם המהר"ל מפראג (גור אריה דברים כח, כג) כותב שאין לפרש שמשה אמר דברים מעצמו בלי הקב"ה, כי אף דבר אחד לא אמר משה מפי עצמו, אלא הוא היה אומר את הדברים והקב"ה הסכים עמו, או שאמר לו הקב"ה: "אמור אתה כך וכך".
ייתכן שכוונת שניהם היא כפי שכתב המגיד מדובנא (אהל יעקב, תחילת פרשת דברים) בשם הגאון מווילנא ש"הארבעה ספרים הראשונים, היו נשמעים מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו דרך גרונו של משה, לא כן ספר דברים היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחרי משה, אשר הקדוש ברוך הוא אמר אל הנביא היום, וליום מחר הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, וא"כ בעת אשר דבר הנביא אל העם כבר היה נעתק ממנו הדבור האלקי".
