יחס אישי / רפי זברגר

מועד קטן ח ע''ב

הקדמה

המשנה השלישית והאחרונה בדף ח' דנה בדיני נישואין ודיני איפור בחול המועד. נלמד את הרישא של המשנה:
אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו,
המשנה אוסרת לשאת נשים כאשר הנישואין משמחים מאוד את הבעל (והאישה). אדם הנושא בתולה, או אלמנה או מייבם את יבמתו (אשת אחיו שנפטר ללא ילדים) שמח מאוד. נישואי בתולה משמחים הכי הרבה, נישואי אלמנה מעט פחות, וייבום (נישואין של אשת האח שנפטר) עוד מעט פחות, אך כולם כאמור משמחים, ולכן הם נאסרו בחול המועד.
הגמרא מסבירה מיד לאחר המשנה, מדוע באמת אין לשמוח בחול המועד בשמחות אלו, בכך נתמקד במאמר זה.
אבל מחזיר הוא את גרושתו.
ממשיכה המשנה ומתירה לאדם להחזיר את גרושתו (אם לא נשאה למישהו אחר), כיוון שזה משמח הרבה פחות.
 

הנושא

וכי שמחה היא לו מאי הוי?
על השאלה המתבקשת מאליה, מה בכך אם ישמח בשמחת נישואין בחול המועד, עונה הגמרא ארבע תשובות:
1. אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה.
תשובה ראשונה בשם שמואל (או בשם רבי אושעיא, או בשם רבי חנינא) קובעת שאין מערבבים שמחות. מבקשים לתת לשמחת החג את המקום הראוי לה, מבלי לערבב עמה שמחה גדולה אחרת )רש''י).
 תוספות נותן מבט מעניין נוסף ומסביר:
.. נראה קצת דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה.
אין מערבבים מצוות אחת עם השניה (''אין עושים מצות חבילות"), כיוון שאם עושים שני דברים במקביל, בעצם אף פעולה לא נעשית כמו שצריך.
2. רבה בר רב הונא אמר: מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.
רבה בן רב הונא מסביר כי שמחת האשה היא כל כך משמעותית, שבעטיה לא תהיה לו פניות בכלל לשמוח בשמחת החג, ולכן נאסר להתחתן בחול המועד.
אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבה בר רב הונא - דרב הוא, דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מנין שאין נושאין נשים במועד - שנאמר (דברים ט''ז, י''ד) ושמחת בחגך, בחגך - ולא באשתך.
אביי אמר לרב יוסף כי הסבר זה של רבה צריך להיאמר בשם רב אשר אמר בדיוק כמוהו ונתן לכך מקור מן הפסוק בפרשת ראה המורה לנו כי יש לשמוח בחג, ולא לשמוח באשתו הטריה.
3. עולא אמר: מפני הטורח.
עולא מסביר את דין המשנה עקב הטורח הגדול שיש לקראת, וביום הנישואין. מכיוון שיש עניין לא לטרוח בחול המועד, אוסרים חכמים לשאת אשה בחול המועד.
4. רבי יצחק נפחא אמר: מפני ביטול פריה ורביה.
רבי יצחק מסביר שאם נתיר להתחתן בחול המועד, אנשים ידחו את חתונתם לימים אלו, כדי לחסוך בהוצאות סעודה. שהרי במקום להכין שתי סעודות, סעודת נישואין וסעודת החג, מאחדים את הכול לסעודה אחת, ואם אמנם כך יקרה, הרי שתידחה קיום מצוות פריה ורביה. האיסור להתחתן בחול המועד יגרום לאנשים להתחתן בזמן ללא שהיות.
  

מהו המסר

מהסברם של רש''י ותוספות לעניין טעם האיסור לערבב שמחה בשמחה אנו למדים כי יש להשתדל להתרכז בדבר אחד, מבלי להתבדר בכמה נושאים בו זמנית. שהרי כל פעולה דורשת התייחסות ספציפית משלה, וערבוב בו זמנית עם פעולות נוספות, מסיטה את האדם וגורמת ''לעיסוק לא רציני'' בכל הנושאים.
עיקרון זה נכון גם בתחומים אחרים, נדגים למשל ביחס הורים לילדים. יש זמנים בהם כדאי לתת יחס אישי לכל ילד בנפרד, על מנת שירגיש שכל כולו של ההורה נתון אליו. כמובן שהדבר בלתי אפשרי כל הזמן, אך יש להשתדל לבצע זאת אחת לתקופה, דבר שיגביר את הקשר בין ההורה לילד, ויוסיף לו ביטחון עצמי ותחושה טובה גם בנושאים נוספים.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]