ילדים זה שמחה?
הרב דב קדרון
מועד קטן כד ע"ב
כאשר ילד נפטר ח"ו, מאיזה גיל מספידים אותו?
נפסק להלכה (שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שמד סעיף ד):
קטן, בן כמה שנים יהיה כשמספידין עליו, עניים בני חמש, עשירים בני שש.
בטעם ההבדל בעניין זה בין עניים לעשירים כותב הש"ך (שם ס"ק ב):
שהעני מצטער על בניו יותר מהעשיר לפי שאין לו שמחה אחרת.
רבי צדוק הכהן מלובלין (פוקד עקרים אות ב, מובא בלקט ביאורי אגדות) כותב שראה אצל הפילוסופים הגוים שכתבו: "רוב הבנים – רקב הממון", כלומר שככל שיש לאדם יותר ילדים כך ממונו נרקב, נאבד ומתבזבז.
הוא כותב שיש הבדל בין גישת היהדות לעניין זה לבין גישת הגוים: "ובאמת זהו מדתן של גוים, מה שאין כן אצל בני ישראל, הם משתוקקים לרוב בנים, ולא ידאגו כלל מאין יפרנסום, שיקוו לה' יתברך דיהיב מזוני לכל איש די מחסורו, ואדרבא העניים משתעשעים בבניהם יותר וכמו שאמרו ז"ל (מועד קטן כד, ב) ובמסכת שמחות (פרק ג' הלכה ד') דמצטערים במיתתם יותר לפי שאין להם שעשוע אחר".
אדם מישראל אינו חפץ בכל שעשועי העולם הזה, שאינם נחשבים אצלו, ונחשב כמת בלא בנים, כמו שאמרה רחל ליעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". ולעומת זאת גישת הפילוסופים הגוים ההפוכה היא שילדים הם עול על צווארם ומשא על כתפיהם, כי הם אינם חפצים רק בשעשועי והנאת עצמם.
