טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים – כרישה
"תנו רבנן: טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים, כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים. כל ירק חי מוריק, וכל קטן מקטין, וכל נפש משיב את הנפש, וכל קרוב לנפש משיב את הנפש. כרוב למזון ותרדין לרפואה, אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו. אמר מר: טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים. מאי תקנתיה? נלעסיה ונשדייה. כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים. מאי תקנתיה? לשלקינהו ונבלעינהו" (ברכות, מד ע"ב).
פירוש: ומעין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא העוסקת במיני מזונות: בשר הטחול יפה ומועיל לשיניים, ואולם הוא קשה ומזיק לבני המעים. ואילו הכרישין קשין לשינים ואולם יפין לבני מעים. ועוד אמרו שכל ירק חי מוריק את הפנים. ובכלל: כל ירק קטן (שעדיין לא הגיע למלוא גידולו) מקטין ומזיק, וכל נפש, יצור שלם, כמו דג שלם במלוא גידולו משיב את הנפש. וכל קרוב לנפש משיב את הנפש. ולענייננו: כרוב יכול לשמש למזון, ותרדין לרפואה. ולענין הלפת אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו, לפי שהיא מזיקה ביותר. אמר מר [החכם] בברייתא: טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים. ושואלים: מאי תקנתיה [מה תקנתו?] מה יעשה בו? ומשיבים: נלעסיה ונשדייה [ילעסנו ויזרקנו]. ועל מה ששנינו בברייתא שהכרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים שואלים: מאי תקנתיה [מה תקנתו?] ומשיבים: לשלקינהו ונבלעינהו [ישלקם ויבלעם], בלי ללעוס (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: כרשה שם באנגלית: Leek שם מדעי: Allium porrum
שם נרדף במקורות: חציר, כרתי, כרישין, קפלוט
נושא מרכזי: מעמדה הרפואי של הכרישה
לרשימת המאמרים העוסקים בכרישה/כרתי והקישוריות הקש/י כאן.
הפרשנים מזהים את החציר שאכלו בני ישראל ככרישה שהיתה מצויה מאד במצרים עד כדי כך, שלפחות על פי פשט הפסוק, ניתן היה להשיגה חנם: "זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָֽאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־ הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים" (במדבר, יא ה'). ואכן נמצאו באתרים ארכיאולוגיים במצרים העתיקה שרידי כרישה ועדויות גרפיות כמו גילופי קיר וציורים. מעדויות אלו ניתן להסיק שהכרישה הייתה חלק מהתזונה המצרית לפחות מהאלף השני לפני הספירה. הטקסטים מראים גם כי הכרישה גדלה במסופוטמיה מתחילת האלף השני לפני הספירה. כרישה נאכלה ברומא העתיקה ונחשבה כעדיפה על שום ובצל כנראה בגלל טעמה העדין יותר. בספר הבישול הרומאי מהמאה ה -1 לספירה Apicius מופיעים ארבעה מתכונים הכוללים כרישה.
מדברי הברייתא אנו לומדים שלכרישה יש ערך רפואי ובלשונה "כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים". הכרישה ידועה ברפואה המסורתית כאמצעי לטיפול בבעיות עיכול וכאבי בטן. הכרישה מכילה ריכוז גבוה של סיבים המווסתים את העיכול. הם שומרים על מערכת העיכול נקיה ובריאה על מנת שתהליך העיכול יתבצע בצורה יעילה. צריכת הכרישה על בסיס קבוע מקטינה את ההסתברות לעצירות, בעיות עיכול ובעיות במעי הגס. לפני שנפנה לעסוק ביתרונות בריאותיים נוספים של הכרישה נקדיש כמה מילים לנזק שהיא גורמת, על פי הברייתא, לשיניים. ייתכן שאמירה זו נובעת מכך שהיא מכילה טאנין הגורם לתחושת עפיצות בחניכיים או אולי בגלל שהחלק העליון של העלים סיבי וקשה ללעיסה. הפתרון לנזק זה הוא בישול המרכך את העלים.
הרחבה
צמחים בעלי סגולות רפואיות היו ועודם בשימוש כבר מהעת העתיקה ובעת החדשה הם מהווים מטרה לפיתוח תרופות. צמחים מהסוג שום היו ידועים כמקורות עשירים של מטבולטים משניים בעלי פעילויות ביולוגיות. סקירת המרכיבים הכימיים של הכרישה העלתה מגוון גדול של תרכובות: טאנין, ספונינים, פלבונואידים, כינין, גליקוזיד, גליקוזידים קרדיאליים, טרפנואידים, פנול, קומרין, סטרואידים, אלקלואידים, אנתוציאנין ו – בטא-ציאנין.
כל זני הכרישה מזינים מאד ובעלי תכונות בריאותיות שונות. הכרישה שימשה לטיפול במצבים פתלוגיים שונים ככיב קיבה (אולקוס), נגעי עור, פצעים, שחפת, לחץ דם נמוך והרחקת תולעי מעיים. היא שימשה לטיפול במחלות הקשורות לקרישת דם.
הכרישה עשירה בויטמין A ההכרחי לטובת תפקוד תקין של העיניים ובריאותן. הוויטמין הזה מסייע לנו לראות טוב יותר בתנאי תאורה עמומה או אפילו בחשכה. הכרישה היא מקור טוב לשני קרוטונואידים חשובים שיכולים לסייע במניעת התפתחות ירוד (קטרקט).
הכרישה עשירה במיוחד בוויטמין K ההכרחי לקרישת הדם ולבניית העצמות, הוויטמין עוזר בשמירה על איזון המינרלים בעצמות ובמיוחד סידן וכך מונע אוסטאופורוזיס. לויטמין K תכונות אנטי דלקתיות החשובות למלחמה במחלות כרוניות שונות. הכרישה עשירה גם בויטמין B6 שגם לו יתרונות אנטי דלקתיים. ויטמין זה חשוב למטבוליזם של חלבונים, שומנים ופחמימות, ליצירת כדוריות דם אדומות, וקשור לתפקודים של מערכת החיסון ומערכת העצבים.
כרישה עשירה בוויטמין C ההכרחי לריפוי פצעים, לשמירה על מערכת החיסון, לייצור קולגן ולחיסול וירוסים, חיידקים ופולשים שונים לגוף. ויטמין C הוא נוגד חמצון חזק המנטרל רדיקלים חופשיים ובכך מגן מפני סרטן. כבת למשפחת השום הכרישה עשירה באליל סולפיד, תרכובת שמעניקה לה את ריחה וממלאת תפקיד חשוב במניעת סוגים מסוימים של סרטן כגון סרטן הערמונית, המעי הגס והשחלות. הכרישה משמשת גם מקור טוב למנגן, נחושת, ברזל וחומצה פולית. חומצה זו תורמת לבריאות הלב על ידי שמירה על רמות מאוזנות של הומוציסטאין, שבכמויות מסוימות יכול לגרום לנזק למערכות הלב וכלי הדם. החומצה הפולית מפחיתה את רמות ההומוציסטאין והופכת אותו לחומצת אמינו מועילה. הכרישה מכילה גם כמות גבוהה של פוליפנולים נוגדי חמצון אשר ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על כלי ותאי הדם מפני נזק חמצוני. הכרישה עשירה באליצין – תרכובת אורגנית בעלת תכונות אנטי-בקטריאליות אשר מגינה על העור מחיידקים ופולשים זרים אחרים.
הכרישה במבחן המחקר המדעי
צמחי רפואה רבים הנמצאים בשימוש הרפואה המסורתית או העממית מהווים כר נרחב למחקר מדעי בשיטות מודרניות על מנת לבדוק את יעילותם למעשה ועל מנת להפיק מהם תרופות. בשורות הבאות אדגים רק מקצת מהמחקרים שבדקו את התועלת הרפואית של הכרישה.
הפחתת רמת שומנים בדם
הכרישה משמשת כתבלין חשוב במטבח הפרסי וברפואה האירנית המסורתית כתרופה נוגדת טרשת עורקים. על מנת לאושש את יעילות הכרישה במניעת הטרשת בדקו החוקרים(1) את השפעת מיצוי תמיסת מים וכוהל של ראשי כרישה במניעת יתר כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה).
בניסוי שנערך על ארנבונים. הם חולקו ל – 5 קבוצות: בקרה, בקרה היפרכולסטרולמית (ארנבונים הלוקים בעודף כולסטרול) ו – 3 קבוצות טיפול שהוזנו בתפריט עשיר בכולסטרול. לקבוצות אלו ניתן בתוספת למזון מיצוי כרישה בכמות של 250, 500, ו – 1,000 מ"ג לכל ק"ג משקל בהתאמה במשך 12 שבועות. בכל הקבוצות נמצאה עלייה דומה בקירוב במשקל במשך תקופת הניסוי. בעזרת דגימות דם נמדדו ערכי הכולסטרול בדם, טריגליצרידים, וכולסטרול מהסוגים LDL (low-density lipoprotein), VLDL (very low-density lipoprotein), HDL (high-density lipoprotein). תוצאות הניסוי הראו שהכמות הכללית של הכולסטרול ירדה בכל הקבוצות שטופלו במיצוי באופן שהיה בהתאמה לכמות שהן קיבלו. בנוסף לכך חל שינוי ביחס בין ה"כולסטרול הטוב" (HDL) ובין ה"כולסטרול הרע" (LDL) כשהאחרון ירד באופן משמעותי. תוצאות המחקר מצביעים על יעילות הכרישה במניעה ו/או טיפול בטרשת עורקים.
ריפוי יבלות עור
יבלות עור הן מחלה נגיפית המופיעות על השכבה האפידרמלית של העור ומועברות על ידי מגע עור. הן נגרמות על ידי מגוון של ווירוסים מקבוצת הפפילומה (HPV). ברפואה ההקונבציונלית אין עדיין חיסון או תרופות אנטי-וירליות למניעת היבלות. לטיפול ביבלות יש מגבלות ותוצאות לוואי לא רצויות וסכנה לחזרה או התפשטות נרחבת על פני העור. הרפואה המסורתית הפרסית היא אחת מהעתיקות ביותר המתארות יבלות נגיפיות כסוג של מחלת עור ומציעה להן כמה תרופות ממקור צמחי ביניהן גם את הכרישה.
במחקר(2) שבדק את השפעת מיצוי בתמיסת מים וכוהל של החלקים העל אדמתיים של הכרישה על היבלות השתתפו 5 נבדקים. כל יום במשך 3 שבועות הונח המיצוי על יבלות ידים כשעתיים. עם סיום הטיפול התברר שהיבלות נעלמו כלא היו בכל הנבדקים. מעקב במשך 18 שבועות מצא שלא היה אף מקרה של חזרת היבלות. החוקרים הסיקו שלכרישה יש סיכוי טוב לשמש כתרופה לנגע זה והמליצו על הרחבת המחקר והעמקתו.
הכרישה כאנטיביוטיקה
מחקר(3) שבדק את השפעתה הסינרגטית האנטי-בקטריאלית של תערובת של 4 תרכובות אלקלואידיות שמוצו מזרעי כרישה מצא שהיא יעילה ביותר בעיכוב פעילות ביולוגית ופיסיולוגית של הפתוגן האלים סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus). הגורם למחלות רבות. בריכוז גבוה תערובת זאת משמידה את רוב מושבות החיידקים.
הפחתת רמת סוכר בדם
במחקר(4) שבדק את השפעת מיצוי עלי כרישה בתמיסת מים וכוהל על הפחתת רמת הסוכר בדם נבדקו עכברים סוכרתיים כתוצאה מהזרקת Streptozotocin ועכברים נורמליים. מיצוי הכרישה הוזרק במנות שנעו מ – 100 עד 300 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. מדידת רמת הסוכר בדם הראתה שבעקבות הזרקת המיצוי ירדה רמת הסוכר בדם העכברים הסוכרתיים באופן מובהק אך לא בעכברים הבריאים. בנוסף לכך התברר שהמיצוי העלה את רמת האינסולין בדם. מסקנת הניסוי הייתה שמיצוי כרישה גורם לירידה ברמת הסוכר בדם על ידי העלאת רמת הפרשת האינסולין מתאי ביתה של הלבלב. החוקרים המליצו להמשיך במחקר השפעת הכרישה על רמת הסוכר בדם. במחקר אחר שבדק רקמות מבודדות של מעי חולדות נמצא שהכרישה יעילה יותר מבצל בעיכוב ספיגת סוכר עד כדי חסימה מוחלטת.
(1) Movahedian, A. et al., 2006. 'Hypolipidemic Activity of Allium porrum L. in Cholesterol-Fed Rabbits'. Journal of Medicinal Food, 9 (1) pp:98-101.
(2) Alizadeh, M. et al., 2018. 'Topical Application Of The Hydroalcoholic Extract Of Allium Porrum L. As A Novel Treatment For Common Warts Based On Persian Medicine'. Journal of Kerman University of Medical Sciences, 25 (1), pp: 93-100.
(3) Al-Maliki, A. D. M. et al., 2021. 'Evaluation of synergistic medicinal efficacy of four alkaloidic compounds isolated from Iraqi Allium porrum seeds against staphylococcus aureus bacteria'. J. Phys. Conf. Ser. 2063
(4) Eidi, M. et al., 2007. 'Hypolipidemic Effects of Allium porrum L. Leaves in Healthy and Streptozotocin-Induced Diabetic Mice'. J. Med. Plants 6(24), pp: 85-91.
מקור עיקרי:
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
